מסתמן: ביהמ"ש העליון של ארה"ב יפסול את הבסיס החוקי למכסים של טראמפ

בית המשפט העליון של ארה"ב נוטה לאסור על הנשיא דונלד טראמפ להשתמש בחוק לשעת חירום משנת 1977 לשם ההטלה הגורפת של מכסים, אותה הוא מבצע מאז תחילת הקדנציה השנייה שלו. כך עולה מדבריהם של השופטים (5.11.25) בדיון בסוגיה המשמעותית ביותר שהונחה בפניהם מאז תחילת הקדנציה, ואשר להכרעה בה יהיו השלכות שיתפרסו מהכלכלה העולמית ועד לכיסו של הצרכן האמריקני.

טראמפ הפך את המכסים לכלי המרכזי במדיניות החוץ שלו, כאשר הטיל אותם כאמצעי ענישה ולחץ בסוגיות שכלל אינן כלכליות, והוביל את שיעור המכס בארה"ב לגבוה ביותר מאז השפל הגדול לפני 90 שנה. הוא עצמו טען בסוף השבוע, כי מדובר באחד התיקים החשובים ביותר בתולדות ארה"ב ואף בשאלה של חיים ומוות למשק האמריקני.

דבריהם של תשעת השופטים בטיעונים בעל-פה משקפים בדרך כלל את עמדתם המתגבשת, ועוד לפני הדיון רווחה ההערכה שבית המשפט יפסול את הדרך בה בחר טראמפ. זאת, למרות הרוב המוצק של שישה שופטים שמרנים (כולל שלושה אותם מינה טראמפ), שבחודשים האחרונים מאפשרים לרוב לטראמפ לקדם מהלכים שנויים במחלוקת, לעומת שלוש שופטות ליברליות בלבד.

טראמפ השתמש ב-International Emergency Economic Powers Act,
בנימוק שקיים מצב חירום המחייב להטיל מכסים: הגרעון המסחרי של ארה"ב עם מדינות רבות (למרות שרוב הכלכלנים סבורים שגרעון מסחרי טוב לצרכנים), המעבר של משרות למדינות בהן עלויות הייצור נמוכות יותר (ושוב, התוצאה היא הורדת מחירים לצרכן) וכניסת כמויות ענק של הסם פנטניל לארה"ב (למרות שהעובדות נוגדות טענה זו).

ההתנגדות המשפטית להנמקה זאת נובעת בעיקר מכך שאותו חוק כלל אינו מדבר על מכסים. חלק מהשופטים השמרנים, הדוגלים ביישום דווקני של החוקה והחוק על-פי לשונם, נוטים להתנגד לפרשנות מרחיבה שכזאת. ואילו השופטות הליברליות מתנגדות בצורה עקבית להרחבת סמכויותיו של הנשיא על חשבון אלו של הקונגרס, למשל בדמות פעולות שלא הותרו לו בחקיקה.

השופטת הליברלית סוניה סוטומאיור ביטאה עמדה זו בצורה החדה ביותר, כאשר אמרה לפרקליט המדינה, ג'ון סאואר: "אני פשוט לא מבינה. זו אינה סמכות של הנשיא. זו סמכות של הקונגרס". כמה מן השופטים ציינו, כי טראמפ יכול להשתמש בחוקים אחרים כדי להטיל מכסים - עובדה העשויה להקל עליהם לפסול את ההנמקה הנוכחית - אם כי הללו מחייבים הליכים ומטילים מגבלות שאינם מאפשרים לעשות זאת בצורה כה סוחפת ומהירה.

במוקד: דוקטרינת "השאלות המרכזיות"

צילום: טראמפ מציג את טבלת המכסים בחודש אפריל [צילום: מארק שיפלביין/AP]

שאלה מרכזית אותה הציגו השופטים לצדדים הייתה האם המכסים מפרים את דוקטרינת "השאלות המרכזיות" שקבע בית המשפט. על-פי דוקטרינה זו, הרשות המבצעת חייבת לקבל מהרשות המחוקקת סמכות מפורשת לבצע מדיניות לה יש השלכות כלכליות או פוליטיות ניכרות.

הרוב השמרני השתמש בדוקטרינה זו כדי לפסול מהלכים של הנשיא ג'ו ביידן בנוגע למחיקת חובות סטודנטים, חיסונים לקורונה ומדיניות האקלים. נשיא בית המשפט, ג'ון רוברטס, הביע ספק בכך ששימושו של טראמפ בחוק החירום צולח מבחן זה, שכן טראמפ פירש את החוק ככזה המעניק לו סמכויות בלתי מוגבלות להטיל מכסים.

השופטת איימי קוני-בארט, מינוי של טראמפ, הציבה סימן שאלה סביב היקף המכסים. "האם אתה חושב שצריך להטיל מכסים על כל מדינה בגלל חששות לפגיעה בביטחון ובבסיס התעשייתי [של ארה"ב]? ספרד? צרפת? זה אפשרי לגבי כמה מדינות, אבל תסביר לי מדוע מדינות כה רבות סופגות את מכסי הגומלין", אמרה לסאואר.

השופט ניל גורסץ', גם הוא מינוי של טראמפ, הצטרף לביקורת ולצידה של קוני-בארט התייחס לסוגיית הפרדת הרשויות, שכן החוקה מעניקה לקונגרס – ולא לנשיא – את הסמכות להטיל מיסים. גורסץ' אף הזהיר מפני מגמה מסוכנת של העברת הסמכויות מידי נציגיו הנבחרים של העם לידי הרשות המבצעת. כמה מהשופטים ציינו, כי טראמפ הוא הנשיא הראשון מזה 50 שנה הטוען שיש לו סמכות חירום להטיל מכסים.

לעומת זאת, השופטים סמואל אליטו וברט קוואנו (מינוי של טראמפ) הציגו את השאלות הקשות ביותר למתנגדיו של טראמפ והביעו פתיחות לפרשנותו של הממשל לגבי סמכויות החירום. קוואנו הביע דאגה מהוצאת המכסים מכלי הכלים של הנשיא להתמודדות עם מצבי חירום כלכליים. הוא תהה מדוע גם לדעת המתנגדים יכול הנשיא להפסיק לחלוטין את הסחר עם מדינה מסוימת, אך לא יכול להטיל מכס אפילו של אחוז בודד.