לדמוקרטים היה יום טוב בקלפיות, אבל אין מקום להתלהבות רבה מדי

לדמוקרטים היה יום מצוין בקלפיות שלשום (4.11.25). אביגיל ספנברגר ומיקי שריל נבחרו למושלות וירג'יניה וניו-ג'רזי; זוהרן ממדאני נבחר לראש עיריית ניו-יורק; הבוחרים בקליפורניה אישרו את שינוי מפת מחוזות בית הנבחרים, כתגובה לשינוי של הרפובליקנים בטקסס. אבל הם צריכים להיזהר מהתלהבות יתר, סבור אקונומיסט.

בחירות מקומיות בשנה בה אין בחירות ארציות נוטות בדרך כלל לעבר האופוזיציה, ודונלד טראמפ סובל מפופולריות נמוכה במיוחד. הן ניו-ג'רזי והן וירג'יניה בחרו אשתקד בקאמלה האריס – אך ספנברגר ושריל זכו בתמיכה גבוהה בהרבה ממנה; שריל הביסה מועמד שנהנה מתמיכתו הישירה של טראמפ. אפילו המועמד הבעייתי לתפקיד התובע הכללי של וירג'יניה, ג'יי ג'ונס, נהנה מהמומנטום.

ספנברגר ושריל הן חברות קונגרס לשעבר עם רקע בביטחון לאומי: סוכנת CIA וטייסת מסוק בצי (בהתאמה). שתיהן התרחקו ממלחמות התרבות והתבטאו בצורה הגיונית על תמיכתן באכיפת החוק. לעומת זאת, קורות החיים של ממדאני דלות, הוא אנטי-ישראלי חריף ובעבר התבטא בבוטות נגד המשטרה. הבוחרים בווירג'יניה וניו-ג'רזי מסמלים את ארה"ב יותר מאשר אלו שבמעוז הדמוקרטי ניו-יורק. לכן, נצחונו של ממדאני אינו מלמד על רצון רחב לפרוגרסיביות, אלא תוצאה של קמפיין מבריק, בו התמקד בלהט רב בשכבות החלשות.

הבטחותיו של ממדאני – חנויות מכולת עירוניות, אוטובוסים ומעונות חינם, דיור בר-השגה – יהיו יקרות מאוד. הקפאת שכר הדירה לרבע מהשוכרים בדיור העירוני, הבטחה נוספת, תעלה אותו לכל היתר. הוא יזדקק לסיועה של מושלת המדינה, קאת'י הושול, בהעלאת מיסים – והסיכוי לכך קלוש. התוצאה בהחלט עשויה להיות כהונה רחוקה משאיפותיהם של הבוחרים. שאלה מהותית נוספת תהיה האם טראמפ יעניש את העיר במניעת תקציבים פדרליים בהחמרה ניכרת של הצעדים נגד מסתננים.

שיעור ההצבעה הגבוה מלמד על התלהבות ממותג הסוציאליזם של ממדאני. זהו ניצחון גם לאגף השמאלי מתעב האוליגרכים שבמפלגה. דמוקרטים הסבורים שהמענה לטראמפ הוא פופוליזם כלכלי שמאלני יכולים להצביע כעת על ממדאני כהוכחה. אך נצחונו אינו עונה על השאלה כיצד עליהם להתמודד עם טראמפ וכיצד יוכלו לזכות שוב בשלטון הארצי – כי מאז 1924 המועמד שלהם לנשיאות תמיד מנצח בעיר ניו-יורק.

שלושת הלקחים הנכונים

צילום: שריל. מענה פטריוטי לטענות הרפובליקנים [צילום: סת' ווניג/AP]

וירג'יניה וניו-ג'רזי הן מקומות טובים יותר לשאוב השראה, בשל הנצחונות המשכנעים של ספרברגר ושריל. זוהי הפעם הראשונה מאז 1961 שאותה מפלגה זוכה שלוש פעמים ברציפות בניו-ג'רזי. אבל יטעו הדמוקרטים שיראו בתוצאות שלשום הוכחה לכך שהבוחרים נלהבים ממדיניות שמאלנית קיצונית ושהבחירות בשנה הבאה מצויות בכיסם.

הלקח הנכון הראשון הוא להתמקד במעוטי היכולת, כפי שעשו שלושת המנצחים. השני הוא לבחור מועמדים המתאימים לזירה הספציפית. העבר הביטחוני של שתי המושלות מצביע על פטריוטיזם שיסייע להתמודד עם טענות הרפובליקנים נגד "הדמוקרטים שונאי אמריקה". השלישי הוא לא להתמודד כמגן הממסד בעת טלטלה. הניו-יורקרים לא רוצים סוציאליזם וממדאני ממילא לא יוכל לתת אותו בשל חוקי העיר, המדינה והמתימטיקה.

יום הנצחונות יעניק לדמוקרטים ביטחון מחודש, איתות לכך שהצלחות הרפובליקנים אשתקד בקרב מצביעים צעירים ובני מיעוטים בקרב המעמד העובד אולי לא יימשכו. אבל אסור גם להסיק יותר מדי מקומץ מירוצים בהם נהנו מיתרונות מובנים, מדגיש אקונומיסט. הבחירות בשנה הבאה יהיו הרבה יותר משמעותיות, כאשר על כף המאזניים תעמוד השליטה בקונגרס – והמשימה תהיה קשה יותר. אישור שינוי המפה בקליפורניה מכניס את הדמוקרטים לשנת 2026 עם המומנטום המירבי לו יכלו לקוות.

המכה שהנחיתו על טראמפ לאחר שנה של חשבון נפש מאפשר לדמוקרטים לנשום לרווחה לקראת בחירות האמצע. אבל כאשר התוצאות הנוכחיות יתפוגגו, הם יתייצבו בפני אותן בעיות. מפלגתם מזוהה עם מדיניות בנושאי ההגירה, שינויי האקלים והגזע הרחוקות מדעותיהם של הבוחרים להם היא זקוקה כדי לחזור לשלטון. הבחירה בממדאני רק החריפה את הבעיה.