סהר ברוך נטמן בבארי, עמירם קופר הובא למנוחות בניר עוז

שתי לוויות חללים שנחטפו התקיימו (2.11.25) בעוטף: בבית העלמין בקיבוץ בארי נטמן סהר ברוך, שנחטף במתקפת שבעה באוקטובר והושב לקבורה לאחר יותר משנתיים; בשער קיבוץ ניר עוז הובא למנוחות עמירם קופר, אף הוא חלל חטוף. אלפים הגיעו לחלוק כבוד אחרון ולחזק את המשפחות, שביקשו להמשיך במאבק להשבת כל אחד עשר החללים החטופים שטרם הושבו.

בארי: סהר ברוך נטמן לצד אחיו וסבתו

אמו תמי ברוך ספדה: "סהר יקר שלי, סוף-סוף הוחזרת הביתה, 758 באוקטובר ואתה מובא לקבורה. ביום הפוגרום בבארי ובעוטף נרצחו כ־1,179 אזרחים, ביניהם עידן שלנו וסבתך גאולה. בשנתיים האחרונות מתנהלת מלחמה להחזרת ביטחוננו וחטופינו, בה נהרגו כ־1,152 חיילים. עדיין נשארו 11 חטופים בשבי. רק אחרי שכולם יחזרו, הפרק הנורא הזה יוכל להסתיים". האם הוסיפה: "קיוויתי שתהיה מהנדס חשמל, בן זוג ואבא, אך זה כבר לא יקרה. נפרדת ממך פה באדמת בארי שכה אהבת. אהבתי לשמוע אותך שר בזמן שהתקלחת, ואוהבת אותך תמיד, אימא".

רבקה מנור, דודתו, אמרה: "סהר, זהו, אתה כאן לידנו, לא כמו שקיווינו. קוברים אותך ליד עידן אחיך, אותו ניסית להציל. נשמרה בנו תקווה לא הגיונית שאולי תחזור בחיים, עם החיוך הצנוע שלך, ועכשיו המעגל נסגר. חשבתי על מה שעברת בעזה, היית עם נפש של שורד, התחלת את שביל ישראל לבד כדי להכשיר את עצמך לקשיים. בערב נר ראשון של חנוכה קיבלנו את הבשורה שנהרגת. אנו מודים לכל מי שפעל להשבתך וקוראים להשיב את יתר 11 החללים, ביניהם מני ודרור מבארי".

ענבל בכר, דודתו, אמרה: "אחרי יותר משנתיים של חוסר ודאות קיבלנו הודעה ששוברת את התקווה. נחטפת חי וחזרת בארון. החודש היית אמור לחגוג 27 ולהתחיל שנה שלישית באוניברסיטה. בשבת ההיא ניסית להציל את עידן, הבאת לו את המשאף ויצאתם דרך החלון. איבדנו את סבתא, את עידן, ואז גם אותך. קיווינו שתחזור, עד 8 בדצמבר 2024 בנר שני של חנוכה, אז נאמר לנו שנהרגת בשבי". עוד הוסיפה: "אהבת ילדים וטבע, הדרכת בחוגים, עבדת עם ילדים, תרמת שיער שוב ושוב. אנחנו מבקשים סליחה שלא זכית לסוף אחר וקוראים להשבת כל אחד עשר החללים החטופים. אסור לנו להמשיך בחיינו עד שכולם יושבו".

ניר עוז: עמירם קופר הובא למנוחות

צילום: גלי נוחומוביץ, נכדתו של עמירם קופר [צילום: אוריאל אבן ספיר]

אלמנתו נורית קופר ספדה: "לתלות את קופר בלשון עבר מוזר לי ביותר. הגעתי לניר עוז בגיל 18, הכרנו, התאהבנו והקמנו משפחה. חיינו היו מלאים וטובים בניר עוז, היינו תמיד יחד, בלתי נפרדים. אפילו במנהרות היינו יחד, חלקנו את אותו המזרן ואת המזון המועט שקיבלנו וקיווינו לחזור הביתה בחיים. זו אבדה גדולה לכולנו. החיים בלעדיך בודדים, אתה חסר לי מאוד ואני מתגעגעת באהבה רבה, נורית".

בנו רותם קופר אמר: "השנים נצברו והילדים פרשו כנפיים, ואתה ואמא דבקתם בניר עוז גם תחת אש. בשבת השחורה נחטפתם על-ידי מרצחים עלובים ונזנחתם על-ידי מנהיגים קטנים ופחדנים. בדרך נס אימא שוחררה אחרי 17 ימים, ואתה שרדת חודשים ארוכים בתת תנאים משפילים. אבא, אני מבקש סליחה על כך שנכשלנו כולנו, מראש הממשלה ועד אחרון האזרחים, לשחרר אותך בזמן. אחרי מאבק של יותר משנתיים הבאנו אותך סוף-סוף הביתה, לקיבוץ שכל כך אהבת. אנחנו מבטיחים לא לשכוח שיש עדיין חטופים בעזה ונילחם להשיבם עד האחרון שבהם".

שרוליק קלבו, בנו המאומץ, אמר: "באוקטובר 2023 כתבתי לך 'תנעלו בממ"ד, הצבא בדרך' ואין ויים כחולים ואין צבא בדרך. חזרת הביתה וקברך הוא האחרון בשורה ארוכה מדי של קברים מאז השבת השחורה. אולי עכשיו העשב בשבילים בבית העלמין שנדרס על-ידי אלפי אנשים יוכל קצת לגדול. יש לנו עדיין 11 אחים באדמת עזה המקוללת ועד שלא נחזיר אותם הביתה לא נוכל להמשיך. היה שלום עמירם, שלום אבא. תחסר לי".

בתו רוית נוחומוביץ' אמרה: "אבא, השבועות האחרונים היו קשים מנשוא. התקווה שתחזור כדי לנוח באדמת ניר עוז נראתה לרגעים אמיתית ולעתים התרחקה עד ייאוש. סליחה שלא הצלחנו להחזיר אותך בחיים. יש ודאות שמקלה מעט ומאפשרת להרגיע את הלב. המאבק להשבתך ולהשבת כולם הוא ערך ולא סיסמה. עד החטוף האחרון זו אחריות של כולנו, וכל אחד צריך לשאול את עצמו היכן הוא ומה הוא בוחר לעשות בעת הזאת".