שקיפות ממשלתית? משרד הבריאות וצה"ל בראש רשימת מפרי החוק

בקרב המשרדים עצמם בולטים לרעה:

• המשרד לביטחון לאומי – דחה 44.2% מהבקשות
• משטרת ישראל – דחתה 35.2%
• הנהלת בתי המשפט – 34.6%
• משרד המשפטים – 34%

דוח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2024, שפורסם על-ידי משרד המשפטים, מתאר מערכת ממשלתית שמתקשה לעמוד בדרישות הבסיסיות של שקיפות. במהלך השנה הוגשו 13,954 בקשות חופש מידע, אך מאות אזרחים גילו כי הדרך לקבל תשובה עוברת בבית המשפט.

על-פי הדוח, הוגשו 651 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות, מתוכן 507 - כמעט 90% - בשל אי-מתן מענה כלל. ראש היחידה, עו"ד שלומי בילבסקי, קבע כי מדובר במציאות בלתי מתקבלת על הדעת וקרא לרשויות לשנות את דרכן.

משרד התקשורת מוביל את טבלת האיחורים עם 71 אחוזי מענה לאחר יותר מ-120 יום, אחריו צה"ל עם כמעט 50% ומשרד החקלאות עם כרבע מהבקשות. מנגד, משרד הפנים, משרד הכלכלה ומשרד הבריאות בולטים במענה מהיר במיוחד, לעיתים בתוך שבועיים בלבד.

עם זאת, משרד הבריאות וצה"ל הוכרזו כרשויות מפירות החוק לאחר שנמצאו אחראים למספר חריג של תלונות מוצדקות. משרד הבריאות הוכרז 52 פעמים כרשות מפרה וצה"ל תשע פעמים. הסיבות המרכזיות: התעלמות מבקשות, טיפול לקוי בבקשות קיימות ואי פרסום דוחות כספיים כנדרש.

הרשויות שקיבלו את מספר הבקשות הגבוה ביותר היו משרד החינוך, משטרת ישראל, משרד המשפטים ומשרד הבריאות. מי שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר היו משרד הפנים, משרד התחבורה, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הרווחה. ברשות האוכלוסין נרשמה גם עלייה של מאה ארבעים וחמישה אחוזים בכמות הבקשות לעומת השנה הקודמת - סימן לכך שהציבור מגלה עניין גובר, גם אם התשובות מאחרות להגיע.

לא כל הרשויות טרחו לפרסם דוח שנתי כמתחייב בחוק. משרד החוץ, משרד התקשורת, הרשות הארצית לכבאות והצלה והרשות להגנת הצרכן לא הגישו דוחות כלל, ומספר משרדים ובהם משרד הבריאות ושירות בתי הסוהר לא פרסמו דוחות רבעוניים על התקשרויות כספיות.

בין הרשויות שדחו שיעור גבוה של בקשות מידע נכללים המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים. העילות הנפוצות לדחייה היו פגיעה בפרטיות, חוסר אפשרות לאתר מידע ודיונים פנימיים.

ברשימת הגופים שנגדם הוגשה כמות העתירות הגדולה ביותר מובילים משרד הבריאות עם 50 עתירות, צה"ל עם 30 ומשרד התחבורה עם 28. שלושתם היו בראש הרשימה גם בשנה שעברה, מה שמעיד על כשל מתמשך.

ראש היחידה לחופש המידע סיכם כי שקיפות ושמירה על הזכות למידע הן יסודות של מדינה דמוקרטית, אך כדי שהציבור יאמין בכך - הרשויות חייבות לפעול בהתאם. לדברי בילבסקי, אין מדובר רק בהליך מנהלי אלא בחובה ציבורית.

לצד הנתונים המדאיגים, מציג הדוח גם נקודות אור: כמה משרדים מיישמים בפועל את עקרון השקיפות ומשיבים בזמן, בהם משרד הפנים ומשרד התחבורה. אולם התמונה הכוללת ברורה - הציבור ממשיך לשאול, והממשלה עדיין מתקשה להשיב.