שר המשפטים אוסר על היועמ"שית מיארה וצוותה לעסוק בחקירת פרשת שדה תימן

שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין הודיע (1.11.25) במכתב רשמי שנשלח ליועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, כי היא מנועה מלעסוק בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן, וכן בנושאים הנלווים לה. ההודעה נמסרה לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי”ט-1959, ומציינת כי המניעה חלה גם על כלל הכפופים ליועצת המשפטית לממשלה.

המכתב נפתח בהבהרה: “מבלי לגרוע מהחלטת הממשלה מספר 3306 מיום י' באב תשפ”ה, 4 באוגוסט 2025, בדבר הפסקת כהונתך כיועצת המשפטית לממשלה, הריני להודיעך כדלקמן”.

לוין מציין כי מתוקף סמכותו לפי החוק, הוא קובע שמיארה מנועה מלעסוק בשלושה נושאים:
* בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס "שדה תימן", אשר השמיץ את חיילי צה"ל, הוציא את דיבתם רעה בעולם ופגע קשות באינטרסים של מדינת ישראל.
* בעבירות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים השונים, שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה.
* בנושא מינוי מ”מ או מחליף לפצ”רית שנאלצה לסיים את תפקידה.

השר מדגיש כי המניעה חלה גם על כלל הכפופים ליועצת המשפטית, ומנמק זאת כך: “מניעה זו נובעת ממעורבותך האישית בעניינים נשוא החקירה המתנהלת בפרשת שדה תימן ומן ההסתברות הגבוהה שלכל הפחות עדותך תידרש בעניין זה. כמו-כן, מניעה זו נובעת גם ממעורבות לכאורה שלך אישית ו/או של הכפופים לך, בפעולות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים שהתנהלו בעקבות הדלפת הסרטון, לרבות במתן מענים שקריים לכאורה בתשובות שניתנו לבג”ץ”.

לוין מפרט כי במסגרת הליכי בדיקת ההדלפה, שנמשכו חודשים ארוכים, היועצת המשפטית והצוות שלה הטעו לכאורה את בג”ץ. הוא מצטט את הודעת המדינה מיום 16.9.25:

“כעת יבקשו המשיבים לעדכן כי ביום 16.9.25, לאור פעולות החקירה הרבות שנערכו במסגרת הבדיקה המקדימה וממצאיהן...הוחלט...כי הללו הגיעו למיצוי...לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע...אין בנמצא פעולות חקירה קונקרטיות שאותן ניתן לבצע...”.

לטענת השר, מקור העברת הסרטון התגלה באמצעי חקירה בסיסי, ולכן ההודעה לבג”ץ איננה אמת. הוא דורש בירור מעמיק של חלקם באי-קיומה של חקירה יסודית ונמרצת, שהובילה להודעה כה רחוקה מהאמת, וכן במסירת ההודעה עצמה.

בהמשך, לוין מצביע על סתירה בין תגובת המדינה לבג”ץ מיום 29.12.24 לבין מכתב ההתפטרות של הפצ”רית מיום 31.10.25. בתגובה נכתב:
“מועד פרסום המידע בתקשורת מושא העתירה היה בעת שהיו מהומות קשות נגד חיילי צה”ל אשר עסקו בחקירת החיילים משדה תימן. המהומות פגעו בסדר הציבורי ואף כללו פריצה וחדירה לכאורה אל בסיסי צה”ל”.

ואילו הפצ”רית כתבה:
“...בניסיון להדוף את התעמולה השקרית כנגד גורמי אכיפת החוק בצבא...דברי הבלע...לרבות פריצה המונית לבסיס שדה תימן ולבסיס בו שוכן בית הדין הצבאי.”

השר שואל: “כיצד ידעתם לכתוב בתגובה לבג”ץ את הרקע להדלפת הסרטון, עשרה חודשים לפני הודאתה של הפצ”רית שזה היה המניע להדלפה?”

הוא דורש לבדוק את מעורבותה האישית של היועצת בהליך הבדיקה, האם נפגשה עם הפצ”רית, האם שוחחה איתה בנושא, האם הורו לחקור או לתשאל אותה ואת סביבתה הקרובה, או שמא נמנעו מכך.

בנוגע לנזק שנגרם מהסרטון, השר מצטט את תגובת המדינה לבג”ץ מיום 16.9.25: “אין מדובר בדלף של מידע ביטחוני...המדובר...בהוצאת מידע מתוך חקירת מצ”ח… לא חשף מידע מסווג, או שפרסומו גרם נזק לביטחון המדינה”.

לטענתו, מדובר בטענה מופרכת בעליל, שכן הסרטון מציג את חיילי צה”ל לכאורה כאנסים של עציר, בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות, ובזמן שחטופינו מוחזקים בידי האויב. הוא מוסיף כי המדינה בחרה להגיש תגובה זו לבג”ץ מבלי שמיצתה את האפשרויות להגשת דוח מקצועי, לרבות מול משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, ובכך מנעה מבג”ץ להיחשף לאמת בדבר הנזקים העצומים בעולם שהדלפת הסרטון גרמה.

בנוגע לטענת ניגוד עניינים שעלתה בבג”ץ, בעקבות מינוי סגנה של הפצ”רית כממונה על הבדיקה, נכתב בתגובה מיום 19.9.2024:
“אין מקום להעלאת טענות ממין זה, המטילות דופי ברשות ללא כל בסיס. חזקה על גורמי האכיפה בצה”ל כי הנושא ייבדק כנדרש”.

השר טוען כי בכך גוננה היועצת המשפטית על הפצ”רית לשעבר ומנעה בדיקה עצמאית ובלתי תלויה. הוא מציין כי גישה זו, במיוחד מצד מי שנהגה בקיצוניות במקרים אחרים של ניגודי עניינים (כפי שנעשה בחוות הדעת מיום 4 באפריל 2025 בעניין מינוי ראש השב”כ), מעלה תהיות קשות לגבי תפקודה ומניעיה בפרשה.

לסיום, לוין מודיע כי הוא פועל לקיים את הליך ההיוועצות עם מ”מ נציב שירות המדינה, לצורך מינוי עובד מדינה שילווה וינחה את החקירה בפרשה ובספיחיה, ויהיה אחראי על ההעמדה לדין ככל שתידרש. הוא דורש כי היועצת המשפטית לממשלה וכלל הכפופים לה יפסיקו לאלתר כל עיסוק בפרשה.

המכתב מסתיים בקביעה: “ההחלטה כאמור במכתבי זה הכרחית ומתחייבת גם נוכח הנזק העצום שנגרם לאמון הציבור במערכות אכיפת החוק בכלל, ובאשר להליכים הנוגעים לפרשת שדה תימן בפרט, וכדי למנוע המשך פגיעה ונזק נוספים".