הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית גת ועיריית קריית גת נתבעות לשלם 44 מיליון שקלים לשותפות "קריית גת גרין לוגיסטיקס" מהרצליה, בטענה לאחריותן לעיכובים משמעותיים בפרויקט הדגל שלה - פרויקט לוגיסטי לאחסנה ומסחר בהיקף נרחב, בשל שינויים תכנוניים כפויים והפסדים כלכליים כבדים.
בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נטען כי השותפות הוקמה לצורך הקמת פרויקט הכולל 11 מבנים: תשעה מבנים לוגיסטיים עצמאיים המכילים יחידות אחסנה, ושני מבנים נוספים המשמשים כאולמות תצוגה – כולם על מקרקעין שנרכשו על-ידי השותפות באזור התעשיה בקריית גת.
לטענת התובעת, היא פעלה בשקידה ובאופן מקצועי לקבלת כלל האישורים וההיתרים הנדרשים מהנתבעות, אך אלו התרשלו באופן חמור בכך שלא כללו מידע קריטי בתיקי המידע ובהיתרי הבנייה שניתנו לפרויקט. מדובר במידע על-אודות תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) שאושרה כבר בשנת 2013, המטילה מגבלות בנייה משמעותיות בשל קו מתח על ומסדרון חשמל העובר בשטח המקרקעין.
עוד נטען כי מידע חיוני זה נחשף לתובעת באקראי רק בשנת 2018 – לאחר שכבר השקיעה מיליוני שקלים בעבודות פיתוח ובנייה, ולאחר שכבר התקשרה בהסכמים מחייבים עם רוכשים וגורמים מממנים.
לדברי התובעת, הגילוי המאוחר של תמ"א 37 והמסדרון החשמלי אילץ אותה לבצע שינויים תכנוניים דרסטיים, לוותר על חלקים מהפרויקט ולתכנן מחדש מבנים אחרים. שינויים אלה גררו עיכובים משמעותיים, עלויות נוספות, תשלום פיצויים לרוכשים והפסדי רווח ניכרים.
בנוסף, טוענת התובעת - המיוצגת על-ידי עורכי הדין אלדד מלר, נופר יורב ונגה מולד - כי הנתבעות נקטו כלפיה בהתנהלות סחטנית ובריונית בכל הנוגע לחניון הפרויקט. לטענתה, הן דרשו ממנה לפתח על חשבונה חניון ציבורי בשטח שאינו בבעלותה, כתנאי למתן היתרי אכלוס, ואף איימו בביטול היתרים קיימים - וזאת למרות שלא הייתה כל חובה חוקית או תכנונית לכך.
התובעת מבקשת גם לחייב את תאגיד המים "מי קריית גת" להשיב לה סכום של 1.785 מיליון שקלים, שלטענתה נגבה ממנה שלא כדין כדמי הקמה – וזאת אף שלדבריה שילמה את מלוא דמי הפיתוח לצורך הקמת כלל התשתיות הציבוריות בפרויקט. לטענתה, תאגיד המים התנה את מתן אישורי האכלוס בתשלום נוסף, ופעל בחוסר סמכות ובניגוד לדין.
טרם הוגש כתב הגנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה