ארבעה מנושאי המשרה בגופים הקשורים לישיבת "עץ חיים" בירושלים יחזירו 4 מיליון שקל לקופת הפירוק של העמותה שניהלה את הישיבה.
בית המשפט העליון דחה על הסף (28.10.25) את ערעורם של הנתבעים ואימץ במלואו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אביגדור דורות). חישוב News1 מעלה, כי הסכום כולל ריבית והצמדה הוא 5.2 מיליון שקל.
הנשיא יצחק עמית והשופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ אומרים מעבר לנדרש, כי הערעור מופנה כלפי ממצאי עובדה ומהימנות, בהם לא יתערבו. קביעותיו של דורות מעוגנות בחומר הראיות, ובמיוחד בגרסה הראשונה שמסרו הנתבעים בפני המנהל המיוחד של העמותה, עו"ד רונן מטרי. הם שינו את גרסתם רק בדיון בתביעה, דורות דחה גרסה מאוחרת זו וכאמור אין עילה להתערב בפסיקתו.
עץ חיים הייתה מן הישיבות החשובות בירושלים החל מראשית המאה ה-20, ומשכנה ההיסטורי ברחוב יפו (ליד שוק מחנה יהודה) הוא כיום פרויקט נדל"ן המצוי בבנייה. בראש הישיבה עמד הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי (מחבר "לוח ארץ ישראל" הנודע בציבור הדתי) והעמותה נוהלה בידי צאצאיו בשלושת הדורות הבאים.
בשנת 1908 גייס הרב טוקצ'ינסקי תורמים להעתקת הישיבה מהעיר העתיקה לרחוב יפו, והללו כונו לימים "הקדש וולף", שמטרתו היחידה הייתה להחזיק את הישיבה. ההקדש נרשם כחוק רק בשנת 2008, לקראת מכירתו של המתחם ב-2009 ליזמים הנוכחיים. בתמורה קיבל ההקדש את מניותיה של חברת נווה שמחה, המפעילה בית אבות בירושלים ושבבעלותה גם מתחם בית הספר למל בירושלים (לשם עברה הישיבה).
החברה אמורה הייתה להעביר את כל רווחיה לעמותת הישיבה, אך בפועל היא העבירה אותם לארבעת הנתבעים: יוסף טוקצ'ינסקי ואחיו צבי אריה טוקצ'ינסקי (בניו של הרב ניסן טוקצ'ינסקי ונכדיו של הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי), עו"ד יוסף שחור וחיים טוקצ'ינסקי (בנו של יוסף). בני משפחת טוקצ'ינסקי היו חברי ועד בנווה שמחה; יוסף וצבי היו חברי ועד בעמותה; חיים היה מזכיר העמותה; יוסף, צבי ושחור היו נאמני ההקדש; שחור היה מעורב בפעילות העמותה.
קיבלו שכר שלא כדין
צילום: דורות. בני משפחת טוקצ'ינסקי פעלו בניגוד ענייניםמטרי טען, כי הארבעה קיבלו שלא כדין שכר ותשלומים אחרים מנווה שמחה, בעוד הם טענו שהיה זה שכר חוקי המנותק מן העמותה וההקדש. דורות קיבל את עמדתו העקרונית של מטרי, אם כי חייב אותם בסכומים נמוכים בכמחצית מאלו שתבע מטרי. דורות הראה, כי רווחי נווה שמחה (לפני מס) בשנים 2017-2010 הסתכמו ב-9.3 מיליון שקל - כמעט זהה לסכום אותו תבע מטרי (9 מיליון שקל).
כאמור, דורות אמר שרווחי נווה שמחה אמורים היו לעבור לעמותת הישיבה. הוא קבע, כי בני משפחת טוקצ'ינסקי פעלו בניגוד עניינים כאשר משכו שכר מנווה שמחה במקביל להיות נאמני הקדש וולף. לכל הארבעה היה אסור לקבל שכר מן החברה בשל היותם בעלי תפקידים בעמותה. ואילו השכר המירבי לנאמני הקדש הוא 5% מרווחיו, כך שהארבעה יכלו למשוך מנווה שמחה לכל היותר 464,000 שקל לאורך השנים הרלוונטיות.
יוסף טוק'צינסקי חויב להחזיר 1.85 מיליון שקל; צבי אריה טוקצ'ינסקי חויב להחזיר 418,000 שקל; שחור חויב להחזיר 1.35 מיליון שקל; ויוסף טוקצ'ינסקי - 418,000 שקל. על-פי בדיקת News1, הפרשי הריבית וההצמדה מאז הגשת התביעה במארס 2018 מסתכמים ב-30%. הארבעה חויבו בהוצאות בסך 40,000 שקל בערעור, לאחר שחויבו ב-80,000 שקל במחוזי.
את מטרי ייצגו (לצידו) עוה"ד יוסי בן-נפתלי ושניאור שפירא; את המערערים ייצגו עוה"ד גלעד וקסלמן, נועה ליאון-חיים, נעמה זר-כבוד, לידור שלוש; ואת המדינה - עו"ד תמוז ארנברג.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה