ערכו מסע הכפשה במסווה של תחקיר עיתונאי - ישלמו 755,000 שקל

עיתונאי ויועצת תקשורת ישלמו 755,000 שקל לחברת אקומיוניטי, העוסקת במחזור פסולת אלקטרונית, בשל קמפיין הכפשה שניהלו נגדה. את הסכום החריג בגובהו פסק שופט בית משפט השלום בתל אביב, גיא הימן, לחובתם של ניק קוליוחין, המציג את עצמו כעיתונאי ותחקירן עצמאי, ודנית ליטאי.

בנובמבר 2018 פרסם ערוץ 12 תחקיר בו ייחס לאקומיוניטי אחריות לזיהום אוויר בדרום הארץ. בעקבותיו פנתה הילה אופמן, אותה שכר קוליוחין, ל-40 מלקוחותיה של אקומיוניטי, אמרה שהיא תחקירנית וביקשה לדעת כיצד הם פועלים אל מול ההפרות המיוחסות לחברה. בשיחות אלו נאמר כי "מעבר למעילה באמון הציבור, המדינה ובשימוש כספי האזרחים למען מטרות אישיות, מדובר בעבירה חמורה על חוק המחזור".

אופמן שוחחה ברוב המקרים עם בכירים בחברות אלו, כולל בעלים ומנכ"לים. בין החברות אליהן פנתה היו צ'ק פוינט, טלדור, ראלקו, אורקל ופרטנר. הימן מציין, כי איש לא זלזל בפניותיה של אופמן, ולכן הדברים עלולים היו לפגוע בשמה של אקומיוניטי ובמוניטין שלה. קוליוחין וליטאי טענו, כי מדובר היה בבדיקה אמיתית לקראת תחקיר עיתונאי (שלא פורסם), בעוד לגרסת אקומיוניטי - מדובר היה במסע הכפשה נגדה.

הימן קיבל (17.10.25) את עמדתה של אקומיוניטי: קוליוחין לא פעל כעיתונאי וליטאי לא פעלה כעובדת זוטרה ונטולת קשר לנזק שהוחלט לגרום לאקומיוניטי. לא הוצג אפילו זנב ראיה לכך שתוכנן תחקיר עיתונאי, וקוליוחין לא סיפק הסבר מדוע נמנע מלפרסמו אם היה משוכנע באמיתותו. לא נעשתה פנייה כלשהי לקבלת תגובה מרשויות המדינה, והפנייה לחברות לא נועדה לקבל מהן מידע (כטענת הנתבעים) אלא למסור להן מידע שלילי על אקומיוניטי.

קוליוחין אישר שקיבל רשימה של חברות מידי מי שלטענתו היה המקור העיתונאי שלו, אך לדברי הימן עמד מאחורי מסע ההכפשה. הניסוח של הפניות היה מאיים - המשך הקשר עם אקומיוניטי יוביל לקנסות כבדים, להרתעת משקיעים ולהסתבכות מול רשויות המדינה - ואינו מתיישב עם טענת ההגנה ולפיה מטרת הפניות הייתה לאתר מקורות עיתונאיים באותן חברות. "כל אחד משני הנתבעים, בתורו, בחר שלא להעיד אמת לפניו של בית משפט זה. התשובות בחקירה הנגדית היו, לדאבוני, מיתממות, חמקניות ומסתירות טפח וגם טפחיים", מוסיף הימן.

קוליוחין טען לחיסיון מקורות עיתונאיים, מציין הימן, למרות שהובהר לו שוב ושוב שלא יחויב לחשוף אותם. "לדאבוני שימשה התיבה 'מקור' בפיו של הנתבע לא כאמצעי להגן על גורם, המספק מידע לתחקיר עיתונאי; כי אם כ'מילת קסם' להסתרת זהותו של מי, שלא אטעה אם אשער כי הזמין מהנתבע את הפעולות שנעשו". ואילו ליטאי "קשיי זיכרון עמוקים ואי-ידיעה מובהקת", למרות שתביעה כה גבוהה הייתה אירוע משמעותי בחייה. מפעיליה של ליטאי יכלו רק לברך על כך, שהיא הותקפה שכחה - מוסיף הימן.

גם הוצאות גבוהות במיוחד

צילום: הימן. להציב מעצור

ליטאי טענה שאינה יודעת מי משלם לעורכי דינה; "אוכל רק לקוות כי ידיעה תהא מנת-חלקה קודם, שהיא נפנית לשלם לתובעת את שאפסוק לסופו של פסק דיני זה", מגיב הימן. ואילו קוליוחין אמר תחילה שהוא מממן את הגנתו, אך לאחר מכן שב וטען לחיסיון מקורות. "דומני כי מעטים הם העיתונאים, הזוכים להתברך במקורות כה מוצלחים, שלא רק מציידים אותם במידע ואך מקרה הוא כי פוגע קשות בבעל עניינם; עורכים עבורם תחקיר וגם מנסחים עבורם שאלות, אלא נושאים גם בעלויות, העלולות להיכרך בחשיפתה של התנהלות עגומה זו".

הימן חייב את קוליוחין וליטאי בפיצוי במלוא סכום התביעה - 500,000 שקל (600,000 שקל כיום). "נסיבותיו של המקרה אשר לפנַי עברו רף גבוה של חומרה. אלו הן נסיבותיו של קמפיין מתוכנן ומאורגן, שתכליתו לפגוע בבית העסק של התובעת ובקשר שלה עם חוג לקוחותיה", הוא מסביר. "בכוחו של סכום התביעה לשפות, במשהו, את התובעת על הפגיעה אשר ללא ספק זמם, מי שזמם, להסב לה".

הימן מצטט את דברי מנכ"ל אקומיוניטי, צחי עין-גל, ולפיהם המחזור שלה בשנת 2018 היה 12-9 מיליון שקל. עין-גל הוסיף: "בשוק שיש בו שני שחקנים, שני שחקנים גדולים, ברור לגמרי שכשאחד ייצא מהמשחק, כל השחקנים בארץ חייבים לעבור לשני". הימן אומר: "פסיקתו של סכום התביעה תציב, כך יש לקוות, מעצור בדרכם של גורמים, עלומים יותר או פחות, המבקשים לפגוע, מטעמיהם, בפעולתו של גורם מסחרי, על אחת כמה וכמה והוא שחקן מרכזי בשוק דל-משתתפים".

הימן חייב את קוליוחין וליטאי גם בתשלום הוצאות גבוהות במיוחד בסך 155,000 שקל. את אקיומוניטי ייצגו עוה"ד יגאל קווה, שלמה מנחם, בר הולנדר, זוהר בן-דור ויקיר בן-גליל.

קוליוחין אומר בתגובה: "פסק הדין הזה הוא פגיעה חמורה בחופש העיתונות, חופש הביטוי וחופש הדיבור. אני עובד על ערעור. לפי השופט אסור לעיתונאי לבצע פולו-אפ ולפנות לתגובה למושאי תחקיר. השופט שכח לציין שהפנייה נעשתה לחברות ענק שהחוק מטיל עליהן אחריות פלילית לפקח על מחזור הפסולת שלהן אין לי שום קשר לתאגיד מא"י [המתחרה של אקומיוניטי]. מוזר מאוד שחדשות 12 לא נתבעה על הכתבה".