הדיפלומטיה של דונלד טראמפ היא עירוב מוזר של הצלחות וכשלונות כאוטיים. הצלחותיו ברורות: בעלות הברית האירופיות מגדילות משמעותית את תקציבי הביטחון, בעזה יש הפסקת אש והחטופים החיים הוחזרו. אך מי שציפה שהוא יעלה למדרגת מדינאי כמו שקודמיו רצו להיזכר – התאכזב. הוא גחמני יותר מאשר אי-פעם בניהול מדיניות החוץ, טוען ניו-יורק טיימס.
זמן קצר לאחר פגישה מוצלחת עם ראש ממשלת קנדה, מארק קרניי, טראמפ הפסיק את שיחות הסחר משום שכעס על תשדיר של ממשלת מחוז אונטריו ובו נאום של רונלד רייגן נגד מכסים. לאחר מכן הוא הוסיף 10% למכסים על קנדה, מה שיעלה לצרכנים האמריקניים מיליארדי דולרים. קודם לכן טראמפ הגיב בזעם ואיים על סין במכסים מרקיעי שחקים, לאחר שזו הטילה מגבלות על הייצוא של מחצבים נדירים לארה"ב. אבל ערב ביקורו באסיה ופגישתו עם שי ג'ינפינג, שתי המדינות הפחיתו את המכסים.
בקמפיין שלו הבטיח טראמפ להימנע מעימותים בינלאומיים, אבל הורה להפציץ סירות בקריביים בטענה בלתי מוכחת שהן נושאות סמים; לפחות 43 בני אדם נהרגו. מדיניותו כלפי רוסיה כה תזזיתית, עד שפקידים אירופיים חשו שוב ושוב לוושינגטון כדי לדעת האם הוא ניצב לימין ולדימיר זלנסקי או ולדימיר פוטין.
הדבר היחיד הבטוח במדיניות החוץ של טראמפ, תשעה חודשים לאחר השבעתו, הוא שמדובר בתערובת חסרת תקדים של דחפים, קיטורים ואגו שמאחוריהם אין אסטרטגיה. מנהיגים זרים ושגריריהם יודעים שעליהם לשמור על ערנות מתמדת; אחד מהם אומר כי הוא נכנס לחדר הסגלגל באותה זהירות הנדרשת כאשר חומר נפץ מצוי מתחת לרגליו. כעת טראמפ מצוי בנקודת מפנה: האם יוכל לבנות על הצלחותיו, או שטבעו חסר התקדים ימשיך להניב עימותים במקום הישגים?
במסגרת זעמו על קנדה, האשים אותה טראמפ שהיא מנסה להשפיע על פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לחוקיות מדיניות המכסים שלו; הקנדים מכחישים זאת. הטיימס מזכיר, כי לטראמפ עצמו לא הייתה בעיה להתערב בענייניה המשפטיים של ישראל, כאשר בנאומו בכנסת קרא ליצחק הרצוג להעניק חנינה לבנימין נתניהו, וכאשר הטיל על ברזיל מכסים של 50% לאחר הרשעתו של הנשיא לשעבר חאיר בולסונרו בנסיון הפיכה.
טלטלות בלתי פוסקות בנושא אוקראינה
צילום: כאילו יש חומר נפץ מתחת לרגליים בחדר הסגלגל [צילום: אלכס ברנדון/AP]ההפצצות בקריביים ובאוקיינוס השקט צפויות להסלים, כאשר נושאת המטוסים ג'רלד פורד וכוח המשימה המתלווה אליה יגיעו לאזור ונצואלה בשבועות הקרובים. קרוב לשביעית מהצי הפעיל יוצבו שם, אך הבית הלבן לא הבהיר מהן מטרותיו האסטרטגיות. רשמית נטען שמדובר בבלימת ייצוא הסמים לארה"ב, אך בשקט נאמר שהמטרה היא להפיל את הרודן ניקולס מאדורו.
בזירה האוקראינית עבר טראמפ מדקלום ססמאותיה של רוסיה לאפשרות של אספקת טילי "טומהוק" לאוקראינה – רעיון שגם ממנו חזר בו. בחודש יולי הסכים טראמפ עם האירופים בדבר הצורך בהפסקת אש, אך לאחר פגישתו עם פוטין הכריז שיש לשאוף במישרין להסדר כולל. מנהיגי אירופה מיהרו לבית הלבן כדי להחזיר את טראמפ לתלם.
כאשר לא החלו שיחות שלום, הכריז טראמפ שאוקראינה עשויה לשחרר את השטחים שכבשה רוסיה, המצויה בצרות כלכליות שימנעו ממנה להילחם. לאחר שהזכיר את אפשרות ה"טומהוק", שיחת טלפון עם פוטין גרמה לו לסגת. כאשר זלנסקי הגיע בשבוע שעבר לוושינגטון, טען טראמפ שהאפשרות היחידה היא הפסקת אש בקווים הנוכחיים. ואז איים על זלנסקי ש"ארצך תיהרס" בידי רוסיה – ההפך ממה שאמר שבועות אחדים לפני כן.
טראמפ הודיע שייפגש עם פוטין בבודפשט בקרוב, אך לאחר ימים אחדים הבהיר שאין טעם בקיום הפגישה והטיל לראשונה עיצומים על ייצוא הנפט הרוסי. הבית הלבן הילל את הצעד כרגע משמעותי: התוספת הראשונה של טראמפ לאלפי העיצומים שהוטלו על רוסיה מאז הפלישה בפברואר 2022. אולם, אנשי הממשל לא ממש הסבירו מה השתנה מאז אפריל השנה, כאשר טראמפ פטר את רוסיה מרוב המכסים שהטיל.
"הכוח המניע של רכבת ההרים הזאת הוא רצונו של טראמפ להיראות כמי שמסיים מלחמות", מסכם איוו דאלדר, לשעבר שגריר ארה"ב לנאט"ו. "לא אכפת לו כיצד יסתיימו ובאלו תוצאות; רק שיסתיימו ויחזקו את שאיפתו לקבל את פרס נובל לשלום".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה