אחרי שטיין וגרוניס: גם השרים בעד ביטול התכליתיות בחוק העונשין

עיקרי ההצעה

• ביטול המילים "לפי תכליתו" מהסעיף.
• החזרת עקרון הפרשנות המקלה (lenity).
• ביקורת על גישת "הפרשנות התכליתית" של אהרן ברק.
• הסתמכות על עמדות השופטים גרוניס ושטיין.
• יעד: מניעת ענישה רטרואקטיבית וצמצום פגיעה בזכויות הפרט.

ועדת השרים לחקיקה מביעה (26.10.25) תמיכה עקרונית בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), לתיקון סעיף 34כא לחוק העונשין, הקובעת כי יש לפרש חוקים פליליים באופן המקֵל עם הנאשם. לפי הצעתו, יימחקו מהחוק המילים "לפי תכליתו", שנוספו בשעתו ביוזמת השר לשעבר דן מרידור במסגרת תיקון 39 לחוק העונשין בשנת 1994.

לדברי רוטמן, אותה תוספת חקיקתית "עקפה את כוונת המחוקק המקורית והפכה את כלל ה־lenity - עקרון פרשנות מקלה הנהוג בדמוקרטיות - לאות מתה". לדבריו, מאז הוספת המילים "לפי תכליתו", בית המשפט העליון נוהג לבכר את תורת "הפרשנות התכליתית" של אהרן ברק על פני עקרון החוקיות הבסיסי, שלפיו אין להעניש אדם אם החוק אינו ברור במידה מספקת.

במסגרת ההצעה נכתב כי בעקבות הנוסח הקיים כיום, בית המשפט העליון קבע שהליך הפרשנות הפלילית מתבצע בשני שלבים: תחילה נקבעים "הפירושים האפשריים הסבירים לפי תכלית החוק", ורק לאחר מכן, אם נותרו כמה פירושים אפשריים, בוחרים בזה המקֵל. רוטמן מציין כי שופטים כגרוניס ושטיין הזהירו שגישה זו "אִיינה למעשה את עקרון החוקיות" והביאה ל"חקיקה שיפוטית בתחפושת פרשנות".

צילום: אשר גרוניס [צילום: פלאש 90]

כך, השופט אשר גרוניס כבר כתב בעבר כי גישה זו "אינה נותנת משקל ראוי לעקרון החוקיות", ואילו השופט אלכס שטיין התריע השנה כי "תורת הפרשנות התכליתית משאירתנו בנעלי המחוקק [...] ובוודאי שאין לה מקום במתן משמעות לעבירות בנות-עונשין".

רוטמן מסביר כי מחיקת המילים "לפי תכליתו" תחזיר את המצב המשפטי לקדמותו ותשיב לבית המשפט את החובה לבחור בפרשנות המקלה עם הנאשם - גם אם הדבר עומד בניגוד לכוונה המשוערת של המחוקק.

הצעת החוק תקבל את תמיכת הממשלה בקריאה טרומית כפוף להתניות שקבעה ועדת השרים לחקיקה. ההצעה מצטרפת לשורת יוזמות נוספות של יו"ר ועדת החוקה במטרה לצמצם את שיקול הדעת השיפוטי ולהשיב את הבכורה לכנסת כרשות המחוקקת.