"הזנות לגיטימית בישראל" - 3,000 קטינים במעגל הסיכון

• 3,000 - הערכת קטינות וקטינים בזנות בישראל
• 14-13 - גיל כניסה מוכר לזנות
• 79% - פוסט-טראומה בקרב הנמצאות בזנות
• 44% - דיווח על ניסיונות התאבדות
• 46% - אבחון בהפרעות אכילה
• 4,032 - אנשי צוות שהוכשרו במסגרת "נקודת מפנה"
• 1,545 - תלמידות ותלמידים שהשתתפו בהכשרות
• 1,170 - שוטרות ושוטרים שהוכשרו
• 455 - אנשי ונשות רפואה שהשתתפו בהכשרות

הוועדה לזכויות הילד קיימה לאחרונה (22.10.25) דיון מקיף על זנות קטינים - תופעה שהוערכה בכ־3,000 קטינות וקטינים בישראל. במרכז הדיון: העדר איתור מקוון ומסד נתונים לאומי, מסגרות שיקום מלאות ותת־תקצוב, לצד אכיפה מצומצמת נגד סוחרי מין וצרכני זנות של קטינים.

יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית: "במדינת ישראל של שנת 2025 יש ילדים וילדות שנאלצים למכור את גופם כדי לשרוד. מדובר בכ־3,000 ילדים שנפלו בין הכסאות של רווחה, חינוך ובריאות. פלח לא מבוטל מן הפגיעות נעשות במרחב האינטרנטי, הרשתות החברתיות הפכו כר פורה לניצול מיני אכזרי".

עוד הוסיפה: "נעשו צעדי חקיקה והוקמו מסגרות שיקום - אבל בשטח המציאות קשה בהרבה. המסגרות מלאות, התקציבים לא מספקים ויש העדר בכוח אדם בזמן שמקרים חדשים מתגלים בכל שבוע".

עדות שורדת: "יש לגיטימציה לזנות, גם סביב ילדיכם"

ילנה דיוואיין, "קול שורדות הזנות בישראל": "אני לא רוצה לספר לכם איך עוד לפני גיל 10 קיבלתי הצעות מגברים מבוגרים ואיך אחרי גיל 10 התחלתי להסכים להצעות של בני 40 ו־50. אני כן רוצה לדבר על המציאות - הזנות כרגע לגיטימית במדינת ישראל. כן, גם כשחוק איסור צריכת זנות קיים כהוראת שעה כבר שנה שישית ברציפות. רואים את זה בכל כך הרבה מקומות - אתרי 'תמיכה', ישומונים סגורים, צ'אטים מפוקפקים ורשתות חברתיות. זה נוגע גם לילדים שלכם".

היקף התופעה והנזקים: נתוני שטח ומחקר

סקירת המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, על בסיס נתוני ארגוני שיקום וארגוני שטח, מעריכה כי כ־3,000 קטינים מצויים בזנות; גיל הכניסה המוכר - 14-13; ברקע - פגיעות מיניות בילדות והזנחה הורית בין־דורית.

מכון ברוקדייל מציג ממצאים חדים: "כ־79% מן האוכלוסייה בזנות לוקים בפוסט־טראומה, כ־44% דיווחו על ניסיונות התאבדות וכ־46% מאובחנות עם הפרעות אכילה".

מוריה סילפן־רודל, מנכ"ל המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, וליאור רוזנבאום, מנהלת קשרי ממשל: "המניעה המוקדמת עוברת דרך אכיפת החוק ואיתור המדרדרים קטינים אל הזנות. בפועל, האכיפה מצומצמת ביותר. מאז פרסום החוק הוגשו עשרות בודדות בלבד של כתבי אישום נגד צרכני זנות קטינים".

עלם: "אין תשתית לאומית לאיתור מקוון - נוצר ואקום מסוכן"

בעמותת עלם התריעו: "אין מנגנון רשמי ומוסדר לאיתור נוער בזנות בזירות מקוונות ובישומונים סגורים. אין תשתית משפטית, טכנולוגית או אתית שמנחה את גורמי הסיוע כיצד לפעול באופן אפקטיבי ומוגן. בפועל נוצר ואקום - זנות מתקיימת ללא איסוף מידע שיטתי והנגשת סיוע".

עוד הוסיפו: "בלי איסוף נתונים שיטתי ומניעה - נטפל רק בקצה הקרחון. צריך נתוני אמת והכשרות מובנות לצוותים חינוכיים וטיפוליים, כדי לאתר סימנים מוקדמים ולהגיע לקטינים בראשית הרצף וגם לזנות הווירטואלית".

מיזם "נקודת מפנה": הכשרות רחבות במערכות הציבור

עמותת תודעה, בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי, מפעילה את מיזם "נקודת מפנה" למניעת כניסה וצריכת זנות: הכשרות, סדנות והסברה לבתי ספר ומסגרות בלתי פורמליות בנושא "מיניות בתמורה - מאפיינים וכלים פרקטיים".

במסגרת המיזם: 4,032 נשות ואנשי צוות ו־1,545 בני נוער עברו הכשרות; במשטרת ישראל - 9 ימי עיון בהשתתפות 1,170 שוטרות ושוטרים; בקופות החולים - 13 הכשרות ובהן 455 אנשי ונשות רפואה.

ח"כ קטי שטרית: "ביקרתי במעון לנערות שהתדרדרו לזנות בבאר שבע. המרחב הטיפולי מחייב תקצוב ותגבור כוחות. זו חובתה של מדינת ישראל להבטיח שאיש לא ייאלץ למכור את גופו כדי לשרוד - לא בגלל עוני, לא בגלל התעללות ולא בגלל אדישות".