משרד המשפטים מזהיר: "הצעת החוק לשיפוט הנוח'בות מעלה קשיים רציניים"

ועדת החוקה דנה (22.10.25) בהצעת החוק לשפיטת משתתפי מתקפת 7 באוקטובר ולהקמת בית דין מיוחד לעבירות לפי חוק השמדת עם. בדיון שבו השתתפו חברי כנסת מכל סיעות הבית ונציגי משרד המשפטים, עלו מחלוקות חריפות על אופן מיצוי הדין, המסגרת המשפטית הרצויה והצורך בטריבונל ייחודי.

היוזמים: רוטמן ומלינובסקי דורשים צדק לאומי מהיר

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי הציגו את ההצעה, הקובעת הקמת בית דין מיוחד בן 15 שופטים שיוכל לסטות מדיני הראיות המקובלים ולגבש מדיניות תביעה באמצעות צוות היגוי ממשלתי. רוטמן אמר: "מוטלת לפתחנו משימה לקדם את החוק בהקדם כדי שהצדק ייראה וייעשה. אסור שנהפוך את האירוע על ראשו ונכניס עצמנו למסננת שיצר בית המשפט הישראלי או הבינלאומי. אנחנו מחויבים לבטא את מערכת הערכים של החברה שלנו".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מלינובסקי (ישראל ביתנו) התריעה על גרירת הרגליים מצד הממשלה: "שנתיים אחרי ועדיין אין הצעת חוק ממשלתית. הממשלה והיועמ"שית ברחו מאחריות. אנחנו פתוחים להצעות, אבל אם לא תהיו שותפים - נחליט בעצמנו".

האופוזיציה: "לא צריך טריבונל חדש, יש חוקים קיימים"

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) מתח ביקורת חריפה: "נראה לי הזוי שמתעסקים בהצעת חוק פרטית בנושא כזה. יש משפחות שכולות שמחכות למיצוי הדין, ויש חוקים קיימים שמאפשרים זאת. אפשר להאיץ תיקים בלי להקים מערכת חדשה". ח"כ גלעד קריב (העבודה) הצטרף לביקורת: "השימוש בעבירת השמדת עם הוא טעות שכרה יוצא בהפסדה. לא נכון להקים טריבונל נפרד, אלא לשפוט בבתי המשפט הרגילים בהרכבים ייעודיים".

"דינם מוות - אך יש לפעול בזהירות"

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ משה סעדה (ליכוד) אמר: "מחבלי הנוח׳בה וכל מי שחצה את הקו ב־7 באוקטובר דינם מיתה. אך ככל שתוכנס מעורבות פוליטית - זה ישדר מסר בעייתי". לדבריו, הפרקליטות "לא נערכה כלל להעמדה לדין, כי חשבה שהמחבלים ישוחררו".

הייעוץ המשפטי לכנסת: "השאלה המרכזית - האם אפשר להוכיח השמדת עם"

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, הציג ניתוח משפטי מקיף: "הצעת החוק נועדה לאפשר שיפוט בעבירת השמדת עם, אך יש לבחון אם מתקיימים תנאיה. מדובר בעבירה הדורשת הוכחת כוונה מיוחדת להשמדת קבוצה אתנית או לאומית. במקרים רבים קשה להוכיח זאת, ובייחוד אצל מבצעים זוטרים".

בליי המליץ לבחון חלופות: "אפשר להקים מחלקה ייעודית בבית המשפט המחוזי, כמו בית המשפט הכלכלי, או לחזק את מערכת בתי המשפט הצבאיים. יש לשמוע מומחים נוספים לפני חקיקה".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה במשרד המשפטים, הזהירה: "הצעת החוק אינה מסייעת למטרה של מיצוי דין. מערכת המשפט מגויסת לגמרי לנושא מאז 7 באוקטובר ופועלת לפי הדין הקיים. עבירת השמדת עם אינה מתאימה לראיות שנאספו ותגרום סיכון משפטי. עדיף להעמיד לדין בעבירות חמורות אחרות כמו פגיעה בריבונות, סיוע לאויב בזמן מלחמה או מעשה טרור המוני".

וגנר הדגישה כי "ההצעה מעלה קשיים רציניים ותעכב את ההליכים במקום לזרזם. ההליכים הנוכחיים כבר מתקדמים".

רוטמן: "זלזול בכנסת ובשר המשפטים"

רוטמן תקף את משרד המשפטים: "בכל דיון אנחנו מתקדמים מילימטר. זה לא רציני. השר קיבל את המסמך רק הבוקר. לא ייתכן שייעוץ משפטי מסתיר מידע מהכנסת. אבקש את המתווה שלכם בכתב עד יום שני".

עוד הוסיף: "השאלה איננה רק משפטית אלא מוסרית - האם אנחנו, מדינה מותקפת, נעמיד לדין את המרצחים כמי שביצעו השמדת עם, או נמשיך להיתפס כמי שמואשמים בכך. זהו מאבק על נרטיב בינלאומי".

ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן) הדגיש את הצורך "בהתאמות מהירות במערכת המשפט בלי לפגוע בעקרונות". עו"ד וגנר הבהירה: "המתווים להעמדה לדין בבתי משפט אזרחיים וצבאיים הוצגו לשר המשפטים, אך לא הוסדרו במלואם". מלינובסקי סיכמה: "או שהולכים יחד יד ביד - או שכל אחד הולך לדרכו. אבל נחליט".