אחד מחוקרי נתניהו: חשתי שנעשות פעולות בלתי תקינות, לא פעולות פליליות

סגן-ניצב בדימוס צחי חבקין, שהיה מחוקרי תיקי האלפים נגד בנימין נתניהו, אומר שבמבט לאחור - ייתכן שבתיק 1000 בוצעו פעולות חקירה שחרגו מאישור המצומצם שנתן היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט. בעדותו במשפט נתניהו אמר חבקין (22.10.25), כי הוטרד מכמה מן המהלכים בחקירות אלו ולכן פנה לדובי שרצר, שהיה אז מבכירי מח"ש.

שרצר אמר לפני כן בעדותו, כי חבקין הוא הקצין שפנה אליו בנוגע לפעולות פסולות בתיקי נתניהו. בחקירתו הראשית בידי ההגנה סירב שרצר למסור את השם, אך בחקירה הנגדית אמר שחבקין - עימו הוא מיודד מאוד מזה שנים רבות - אישר לו לחשוף את שמו. התלונה הוגשה בצורה אנונימית ובשל כך, לטענת שרצר, הורתה ראש מח"ש, קרן בר-מנחם שלא לחקור אותה.

שרצר הוסיף וטען, כי בר-מנחם גם אמרה שאינה רוצה לעסוק בתלונות שיפגעו בתיקי נתניהו. התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הראתה לשרצר שהוא לא העלה טענה זו במשך שנים אלא רק כעת. שרצר השיב, כי המסמך בו התייחס רק לאנונימיות נכתב לדרישת פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, כתגובה לתקשורת.

בהמשך אמר כי אינו זוכר את המילים והפרטים, אך זו הייתה רוח הדברים. תירוש הציגה דוא"ל שכתב ח"כ משה סעדה, אז סגן ראש מח"ש, ולפיו שרצר אמר לו שבר-מנחם התייחסה רק לסוגיית האנונימיות. שרצר השיב, כי הדברים נכתבו לאחר שנים והוא אינו אחראי להם.

לדברי שרצר, "צחי חשב שמתנהלים [בתיקי נתניהו] דברים פליליים שמחייבים בדיקה. צחי רצה את טובת התיק, הוא לא רצה להצטייר כמי שמלשין על המשטרה, הוא רצה להפנות אותי לחומר". תירוש שאלה מדוע שרצר לא הציע לחבקין להגיש בצורה רשמית תלונה אנונימית, והשיב: "אני לא צריך להציע לצחי, איש ותיק, מה לעשות. ומידע אנונימי לא היה מטופל בכל מקרה".

"אני מיישר קו כשצריך"

צילום: שרצר. מה אמרה ראש מח"ש [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

חבקין התבטא בעדותו בצורה הרבה פחות נחרצת מאשר שרצר. לדבריו, הוא לא אמר לשרצר שנעשים בתיקים מעשים בלתי חוקיים, אלא כאלה שנראו לו בלתי תקינים. לאורך עדותו מנה חבקין פעולות אלו. הוא דיבר על הפגשתו של ניר חפץ עם מקורבת אליו במשרדי להב, תוך אמירה שמשפחתו תתרסק אם לא ישתף פעולה: "לא חשבתי שיש פה עבירה פלילית, חשבתי שיש פה לחץ שחורג מהסטנדרט".

נושא נוסף שלדברי חבקין הטריד אותו, היה העובדה שמנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, לא נחקר באזהרה למרות שהפליל את עצמו בחקירתו הפתוחה. עוד אמר כי הוטרד מתרגיל החקירה בו הוכנסו שאול אלוביץ ובנו אור אלוביץ לאותו חדר, לדברי ההגנה – כדי שהבן ישכנע את אביו להחליף את סניגורו וכך לקדם את האפשרות שיהפוך לעד מדינה. נושא נוסף היה ההימנעות מלחקור את השימוש שעשה יוסי כהן, ראש השב"כ דאז, בדירתו של פאקר במלון.

חבקין הדגיש, כי אינו מוכן לומר שנעשו עבירות פליליות בחקירת תיקי נתניהו. "אז לא ידעתי אם חשבתי שנחצו קווים. [חשבתי ש]היו פעולות לא תקינות". לדבריו, שיחתו עם שרצר הייתה קצרה, וכאשר הלה אמר לו שמח"ש לא תבדוק את הנושא – הוא לא שב לעסוק בו.

לדברי חבקין, החוקרים התרעמו מאוד על האישור הצר שנתן להם מנדלבליט בתחילת הדרך. "התחושה שלנו הייתה שהיועץ שולח אותנו למקומות שאין בהם סיכוי. בשלבים יותר מאוחרים, כשראיתי דברים בתקשורת ושמעתי טענות של סניגורים, אמרתי לעצמי: רגע, רגע, אולי קצת חרגנו ממה שהותר לנו אז".

חבקין סיפר, כי בישיבה אחת אצל מנדלבליט, הוא ביקש אישור לחקור שורה ארוכה של נושאים, אך מנדלבליט התיר לחקור רק האם יאיר נתניהו משתמש בדירתו של ג'יימי פאקר במלון רויאל ביץ' בתל אביב. עם זאת, הדגיש, ייתכן שמנדלבליט נתן אישורים נרחבים יותר בדיונים קודמים, בהם לא השתתף.

"בזמן אמת לא ייחסתי חשיבות רבה לשאלות נוספות ששאלנו, אבל לימים, אחרי שכבר צצו לי עוד כל מיני דברים בראש, חשבתי שאולי עשינו טעות וחרגנו", אמר חבקין. הוא הדגיש, כי הוא "די משוכנע" שבהמשך הדרך בוצעו פעולות חקירה רק באישורו של מנדלבליט.

לדברי חבקין, בעדותו הוא אומר את האמת, שעוד שבעת שירותו במשטרה "אני חלק ממערכת, אני מיישר קו כשצריך, אני עושה מה שאומרים לי. עשיתי גם דברים שלא בהכרח חשבתי שהם נכונים או ראויים. אני לויאלי למערכת והייתי כל השנים". לדבריו, זו הסיבה שלא רצה להיחשף כאשר פנה לשרצר. הוא לא שלל את האפשרות שלאורך השנים דיבר עם שרצר על ליקויים גם בחקירות אחרות, אם כי פנייתו בבקשה לשמור על אנונימיות הייתה חריגה.

הסניגור, עו"ד עמית חדד, שאל את חבקין האם חש שקיימת מוטיבציית יתר "להביא את נתניהו". חבקין השיב, כי בכל תיק יש מוטיבציה, ומוטיבציה ייחודית קיימת בתיקים מהסוג הזה. "בתיק בסדר גודל כזה, בעל משמעות כזו, ודאי שכל יחידת חקירות תעשה הכל כדי להצליח במשימה שלה – לאסוף ראיות". היו עוד תיקים בהם חוקרי להב עשו מאמצי-על, הדגיש.