שר האוצר בנימין נתניהו, מגיש לממשלה את עיקרי התקציב לשנת 2005. הדיון בתוכנית יתקיים ביום 15.8.04. נתניהו מוביל עתה את התקציב החדש, על-אף שכלל לא ברור איזו ממשלה תהא בעוד זמן קצר, והאם המפלגות שייכנסו לקואליציה יתמכו בתקציב המוצע.
נתניהו מבקש עתה לבצע טיפול שורש לפחות בשלושה תחומים: לעודד העסקת עובדים ישראלים על-חשבון עובדים זרים; לעודד אברכים מגיל 23 לצאת לעבודה (וזו מהפיכה של ממש); להגביר התחרות וההפרטות - כולל בשוק התקשורת, האנרגיה והבריאות; לייעל את השירות הציבור; וגם - לקצץ בשכר העובדים בשרות הציבורי.
יודגש, כי חלק מההצעות כבר הועלו בשנים עברו על-ידי שרי אוצר קודמים. ואולם, נתניהו הוכיח בשנתיים שחלפו, כי הוא מציע ומיישם את תוכניתו.
בנייר עמדה שהוציא האוצר מסר נתניהו, כי בשבועות האחרונים התקיימו שתי פגישות עם המנהלים הכללים של משרדי הממשלה, בהן הוצגה בפני המנכ"לים ע"י הממונה על התקציבים סקירה מאקרו-כלכלית ועיקרי השינויים המבניים המוצעים לשנת 2005.
ביוזמת האותר התקיימו באחרונה פגישות עבודה עם מנכ"לי המשרדים, כדי לדון בשינויים המבניים הנוגעים למשרדיהם. דיונים נוספים מתקיימים בימים אלה בקבינט החברתי-כלכלי, בהם נדונים חלק מהשינויים המבניים במספר תחומים מרכזיים. ישיבת ממשלה בנושא זומנה ליום 1 באוגוסט 2004, לשם הצגת עיקרי השינויים המבניים המוצעים ודיון בהם.
הצעת התקציב של האוצר גורמת כבר עתה להתנגדות עזה, הן בקרב מרכיבים מסויימים בקואליציה - המפד"ל, והלובי החברתי בליכוד; והן מצד השותפות-המועמדות להצטרף לממשלת האחדות: העבודה, ש"ס ויהדות התורה. אלה דורשות לערוך עידכון מהותי בתקציב, ולהקל על השכבות החלשות.
המסמך שמגיש האוצר לשרי הממשלה, כולל שורה ארוכה מאוד של שינויים אותם הוא מבקש ליישם: בתחום התעסוקה ובתחום ההפרטה. אלה עיקרי הדברים, כפי שהוגשו (ציטוט):
להלן עיקרי השינויים המבניים בתחום התעסוקה:
1) הסדרת ענף עובדים זרים - יישום שיטה חדשה להקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים על-ידי מספר מוגבל של חברות; במטרה להגביר את השליטה והבקרה על העסקת עובדים זרים, להשוות את עלות ההעסקה של העובדים הזרים לעלות העסקת ישראלים וזאת תוך הבטחת תשלום שכר ומתן זכויות סוציאליות לעובדים זרים.
2) הכשרה מקצועית לישראלים להחלפת עובדים זרים - ייעוד תקציבי הכשרה מקצועית ופיתוח תוכניות להכשרה מקצועית לישראלים בענפים עתירי עובדים זרים.
3) עידוד יציאת אברכים לשוק העבודה - מתן אפשרות לאברך מעל גיל 23 לצאת לשוק העבודה, תוך הפחתת מספר שעות הלימוד השבועיות הנדרשות ממנו. זאת במטרה להמשיך ולהגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
4) הפחתת עלות העבודה - הפחתת הפרשות המעביד לביטוח לאומי, בהתאם להסכם שנחתם עם המעסיקים בעת העלאת גיל הפרישה והעלאת גובה הפרשתם לפנסיה, שמשמעו הפחתה של חצי נקודת אחוז בתשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי בכל שנה בשנים 2005-2007.
ב. הגברת התחרות והפרטות:
המשק הישראלי מתאפיין בריכוזיות גבוהה ובהעדר תחרות בתחומים שונים של שירותים הניתנים לצרכן. רמת המחירים הנובעת ממבנה ריכוזי זה, גבוהה בשווקים רבים מרמת המחירים המקבילה במשקים מפותחים בעולם. הגברת התחרות בכל תחומי המשק תגדיל את רווחתו של הצרכן, תפחית את מחיריהם של המוצרים והשירותים הנצרכים הן על ידי משקי הבית והן על-ידי חברות עסקיות, תעודד את הצריכה הפרטית, ובכך תסייע לחזרתו של המשק לתוואי צמיחה בת קיימא.
בשנת 2004 פועלת ממשלת ישראל לפתיחתם של תחומים רבים לתחרות. כך למשל, נעשים מהלכים לרפורמות מבניות בשורה נרחבת של תחומים שעיקרם: רפורמות בשוק ההון ובנמלים, הפרטת בזק ותע"ש, העברת ניהול בית החולים וולפסון לידי אחת מקופות החולים, והמשך יישום הרפורמה של מעבר מקצבאות לעבודה, לרבות הקמת מרכזי תעסוקה בידי גופים חוץ-ממשלתיים.
מהלכים מעודדי צמיחה אלה יובילו להרחבת התחרות ומגוון השירותים, לשיפור רמתם ולהפחתה במחיריהם.
במסגרת המדיניות הכלכלית לשנת 2005, נדרש להמשיך ולפעול לסיום המהלכים שהחלו בשנת 2004.
להלן עיקרי השינויים המבניים בתחום זה כפי שיוצגו במהלך הדיון בממשלה:
1) יישום הרפורמה במשק החשמל - יישום התיקון לחוק משק החשמל: שינוי מבני בחברת החשמל, תוך תאגוד מקטעי הייצור והחלוקה במסגרת של מספר חברות בת והקמת חברה בת להולכה, בכדי לאפשר הורדת מחירים ושיפור השירות הניתן לצרכן.
2) פיצול בתי הזיקוק והפרטתם - פיצול בז"ן במתווה של מכירת בית הזיקוק באשדוד והנפקת בית הזיקוק בחיפה. יישום הפיצול יביא להפחתת מחירי הדלקים ולשיפור רמת השירות לטובת כלל הצרכנים.
3) שינויים במדיניות המקרקעין והתכנון - להביא לאישור הממשלה את השינויים הבאים (בהתאם להמלצות המתגבשות בנושא, בועדה הציבורית שמינה שר התמ"ת):
א. מכירת בעלות על קרקע עירונית למגורים (לאזרחים בלבד).
ב. השלמת התכנון המתארי בכל הרמות.
ג. האצת הרישום בטאבו.
ד. שינוי במבנה הארגוני של ממ"י.
4) המשך הקמת תאגידי מים וביוב - הקמת תאגיד נפרד למים ולביוב בהתאם לפריסה אזורית שתקבע ע"י שרי הפנים והאוצר והכנת תשתית להפרטה חלקית, או מלאה של התאגידים.
5) קופ"ח חמישית פרטית - מתן רשיון לקופ"ח חמישית, אשר תנוהל ע"י חברת-בת של חברת ביטוח, במטרה להגביר את התחרות, להפחית את ההוצאות ולשפר את השירות לאזרח.
6) צמצום הרגולציה במשק החשמל והמים - תיקון חוק משק החשמל באופן שסמכויות הרגולציה במשק החשמל תרוכזנה ברשות לשירותים ציבוריים - חשמל, והסמכות לקביעת מדיניות ארוכת טווח במשק תשאר בידי שר התשתיות הלאומיות. מינוי צוות בינמשרדי שיפעל להקמת רשות מים פנים ממשלתית שתרכז את הסמכויות השונות בתחום המים.
7) תיקון החוק לנתוני אשראי - כיום קיים מידע בלתי מספק בתחום נתוני האשראי. בכדי להגדיל את השקיפות הקיימת מוצע לצמצם את המגבלות על איסוף הנתונים ופרסומם, וזאת לצורך הגברת התחרות בין הבנקים והגדלת היצע האשראי למשקי הבית.
8) עיקר השינויים בשוק התקשורת - ביצוע מספר צעדים עם משרד התקשורת שעיקריהם מתן אפשרות למינויים לעבור בין חברות התקשורת תוך שמירה על מספר הטלפון, שילוב תשתיות תקשורת המצויות בידי חברות תשתית בשוק התקשורת ואיחוד מערכי ההפצה של רשות השידור והרשות השנייה למערך הפצה דיגיטלי, באופן שתושבים, בכל מקום בארץ, יוכלו לקלוט את ערוצים 1, 33, 2 ו- 10 באופן חופשי.
9) רפורמה בעידוד השקעות הון - הפחתת הבירוקרטיה באמצעות ביטול הצורך באישור מוקדם של מרכז השקעות במסלול החלופי ("מסלול ירוק"), פתיחת שני מסלולי מס חדשים ("מסלול אירלנד", "מסלול אסטרטגי") והתמקדות בהשקעות מוטות צמיחה באמצעות קביעת תנאי יצוא.
ג. ייעול השירות הציבורי לאזרח:
המגזר הציבורי סובל מעודף בירוקרטיה ומרמת שירותים שאינה מספקת. מטרת השינויים המבניים המוצעים בתחום זה הינה הפחתת עלויות השירותים לאזרח ובמקביל העלאת איכותם.
בנוסף מתאפיין המגזר הציבורי בהוצאות שכר גבוהות. יש לעודד הפחתת מספר עובדי המדינה באמצעות תוכניות פרישה מרצון, תוך התווית תוכניות התייעלות במשרדים השונים, אשר תכלול תמריצים לצמצום כוח האדם.
המדיניות ליעול המגזר הציבורי, בשנת 2005, תתמקד בצמצום העלייה בהוצאות השכר, צמצום ואיחוד יחידות, אספקת שירותים ע"י הסקטור הפרטי וצמצום הרגולציה.
להלן עיקרי השינויים המבניים בתחום זה כפי שיוצגו במהלך הדיון בממשלה:
1) ייעול וצמצום יחידות וכוח אדם - ביצוע צעדי התייעלות, צמצום יחידות מיותרות והפחתת מספר העובדים תוך מתן תמריץ למשרדים לביצוע צעדים אלו.
2) הוצאת פעילויות לסקטור הפרטי - לדוגמא: מרכזי שיקום ואחזקה, מוסדות גריאטריים, ביה"ס לתיירות תדמור, השירות המטאורולוגי.
3) תמריצים למיזוג רשויות מקומיות - גיבוש סל תמריצים המכוון בעיקרו לתושבי הרשויות, בכדי לעודד איחוד רשויות בהסכמה.
4) ייעול ההדרכה החקלאית - מעבר לביצוע הדרכה חקלאית באמצעות גופים פרטיים, תוך שימור יחידת הדרכה מצומצמת במשרד החקלאות.
5) אחריות בתביעות רשלנות רפואית - צמצום ההוצאה בגין רשלנות רפואית במערכת הבריאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה