תלונות חמורות נגד אגד מעלות חשד לשימוש במאגר "אגרון" ולשינוי פרטים בדרישות גבייה

עיקרי הטענות לפי התלונה:

• שימוש לכאורה במידע ממאגר "אגרון" לצורך שינוי כתובות ושמות.
• הגשת טפסים "מעודכנים" שאינם זהים למקור.
• גבייה על בסיס כתובות היסטוריות ותצהירים שגויים.
• פתיחת תיקי גבייה נגד אזרחים תמימים.

חמישה מקרים מובהקים

חמישה מקרים שונים שצורפו לתלונות ובהם נטען כי אגד שינתה פרטי חייבים באופן שגוי:

• ציפא רוזנברג – דרישה שנשלחה לכתובת ישנה משנת 2007 בצירוף תצהיר כוזב על מסירה.
• רינת קורח (עוזרי) – תוספת מלאכותית של שם פרטי לדרישה שנשלחה לנער שאינו החייב.
• תמר ולסה – שינוי שם נעורים והוספת שם משפחה שנמחק ממרשם האוכלוסין.
• שרה קליין – מסירה לכתובת היסטורית שנרשמה לפני למעלה מעשור.
• רחלה ויזל – הוספת ספרה למספר זהות, שגרמה לזיהוי שגוי של אדם אחר

עמותת "דרך כבוד, למען זכויות האזרח בתחבורה הציבורית" פנתה למשרד התחבורה, לרשות להגנת הפרטיות ולרשות האכיפה והגבייה בתלונות רשמיות נגד חברת אגד. לטענת העמותה, החברה נוקטת שיטה מתמשכת של שינוי, עריכה וזיוף דרישות חיוב מוגדל — תוך שימוש במידע אישי ממאגר "אגרון" שנגנב ממשרד הפנים בשנת 2006.

העמותה טוענת כי במסגרת הליכי גבייה מבצעת אגד "שינויים מהותיים בפרטי חייבים", ובהם תיקון שמות, שינוי כתובות ואף הוספת מספרי זהות, וזאת לצורך התאמת הדרישות להליכי הוצאה לפועל. המכתבים שנשלחו לשתי הרשויות כוללים תיאורים של מקרים שבהם "נמסרו מכתבי התראה לכתובות ישנות ונפתחו תיקי גבייה נגד אזרחים שכלל לא נסעו באוטובוס המדובר".

מכתבים, כתובות ותצהירים: דפוס פעולה שחוזר על עצמו

התלונות מפרטות חמישה מקרים, שלדברי העמותה ממחישים את היקף התופעה. בין היתר נטען כי באחד המקרים שונה שם חייבת בטופס שהוגש להוצאה לפועל; במקרה אחר נשלח מכתב התראה לכתובת היסטורית מלפני 18 שנה, ובמקרה נוסף יוחסה דרישת חיוב לאישה שאינה קשורה כלל, לאחר הוספת ספרה למספר זהותה.

לדברי העמותה, "הראיות שבידינו מצביעות על דפוס פעולה קבוע: שימוש במידע ממאגרים אסורים, עריכת מסמכים בדיעבד והגשת טפסים מזויפים לרשויות". עוד הוסיפו כי מדובר ב"פגיעה קשה בפרטיות ובאמון הציבור, ובמקרים מסוימים אף בעבירה פלילית".

פנייה משולשת

במכתב לעו"ד עופר לוי, יועץ משפטי במשרד התחבורה, דרשה העמותה להוציא הנחיות חד־משמעיות לכלל מפעילי התחבורה הציבורית, האוסרות כל שינוי או עריכה של דרישות חיוב לאחר הפקתן. העמותה ביקשה גם לקבוע כי דרישת חיוב שאינה כוללת שם מלא ומספר זהות תקף - תיחשב חסרת תוקף.

פנייה נוספת הוגשה לרשות להגנת הפרטיות, בבקשה לפתוח בחקירה מנהלית ופלילית נגד חברת אגד. לפי הפנייה, השימוש במידע ממאגר "אגרון" מנוגד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ומהווה שימוש אסור במידע אישי לצורך הליכי גבייה.

"הצגת מסמכים כוזבים ותצהירי שקר"

בפנייה נוספת, שהוגשה לרשות האכיפה והגבייה, מתוארות פעולות נוספות המעלות לדברי העמותה חשד לעבירה פלילית:
* הגשת תצהירים המאשרים לכאורה כי מכתבי ההתראה נמסרו ליעדם – אף שבפועל המסירות בוצעו לכתובות ישנות או שגויות.
* שינוי שמות וכתובות בטפסי דרישת החיוב טרם הגשתם לרשם ההוצאה לפועל.
* הגשת העתקים לא מקוריים של דרישות – גרסאות דיגיטליות "מתוקנות" שנערכו בדיעבד.

לדברי העמותה, תבנית הפעולה הזו גרמה "לפתיחת תיקי גבייה ולעיקולים נגד אזרחים שמעולם לא קיבלו דרישת חיוב ולא נסעו כלל בקו שבו נרשמה ההפרה".

תגובת אגד

* מחברת אגד נמסר בתגובה: "אגד תבחן את הטענות שהועלו. ככלל, אגד פועלת על-פי חוק ומקפידה על שמירת פרטיות המידע של לקוחותיה".

אם יתברר כי הטענות נכונות, עשויות להיות לכך השלכות רחבות לא רק על אגד, אלא על כלל מפעילי התחבורה הציבורית. משרד התחבורה מחזיק בסמכות לקבוע נהלים מחייבים בנושא גבייה, והרשות להגנת הפרטיות מוסמכת להטיל עיצומים כספיים ואף להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד בעלי תפקידים.

בינתיים, העמותה טוענת שמדובר בקצה הקרחון ודורשת לעכב את כל הליכי הגבייה שנפתחו על סמך דרישות חיוב "שעברו עריכה או שינוי בדיעבד", ולבחון מחדש את תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו בעקבותיהן.