רוטמן מקדם חוק להגבלת משך החקירה המשטרתית והטיפול בתיקי חקירה

ועדת החוקה של הכנסת החלה (20.10.25) בהכנת הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה עד הגשת כתב אישום), התשפ"ה־2024. את החוק יזם יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, במטרה למנוע מצב שבו אדם נותר בסטטוס של "חשוד" במשך שנים ארוכות.

רוטמן אמר בפתח הישיבה: "לא ייתכן שאדם יישאר בסטטוס של חשוד 11 שנים וחצי. לכל אדם יש זכות בסיסית לדעת מתי מסתיים ההליך ומוסר ממנו הכתם. לצד אינטרס המדינה ונפגע העבירה, יש גם את זכויות הנחקר - ויש לייצר קו שמאזן בין השניים".

הצעת החוק קובעת מגבלות זמן לחקירה המשטרתית ולהשלמת החקירה על-ידי התביעה. בתום התקופה שנקבעה - אם לא הוגש כתב אישום - לא יוכל בית המשפט לדון בו.

מתיקון חוק ההתיישנות - לתקופת חקירה בלתי מוגבלת

עו"ד נעמה מנחמי מהייעוץ המשפטי לוועדה הסבירה: "בעקבות תיקון 87 לחוק ההתיישנות, צומצמה האפשרות לאתחל את מרוץ ההתיישנות. עם זאת, בנהלי המשטרה הוארכו התקופות ואף הוכפלו. הוכנסו סעיפים שמפסיקים את מניין ההתיישנות, למשל אם לא ניתן לחקור עדים. המוטיבציה הייתה ניהול נכון של התיק, אך בפועל התקופות נמתחו עד כדי חוסר גבול".

לדבריה, "הדיווחים שמועברים כיום לפרקליטות אינם כוללים מידע מלא: לא ידוע בכמה תיקים חרגו מזמני הבסיס, אין נתונים על תיקים שלא הוגשו בהם כתבי אישום, ולא ברור מתי תיקים שוכבים ללא טיפול פעיל".

המשטרה: "רוב התיקים נסגרים בזמן, אך יש חריגים"

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

עו"ד ליאורה סולטן יעבץ, מחטיבת החקירות במשטרה, השיבה לשאלת ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "בתיקי חטא - חצי שנה, בעוון - שנתיים, בפשע - שלוש שנים, ובפשע חמור - ארבע שנים. בעבירות עוון 89.8% מהתיקים נסגרו תוך שנה ועמדנו בהנחיות. רק אחוזים בודדים חרגו מהזמנים".

היא הוסיפה כי "ערכנו מבצע גדול לסגירת אלפי תיקים מהעשור האחרון עם הפרקליטות. אנחנו לא רוצים שאזרחים יישארו עם תיקים פתוחים. חוק המידע הפלילי נועד בדיוק למנוע נזק כזה".

רוטמן: "הארכות על גבי הארכות - עד 11.5 שנים"

רוטמן פירט את מנגנוני ההארכה הקיימים: "אפשר להאריך בהודעה אוטומטית של התובע בשישה חודשים, עם אישור פרקליט מחוז לעוד שישה, ואישור משנה לפרקליט המדינה לעוד 18 חודשים, ואז באישור היועמ"ש לעוד תקופה - בלי לכלול עילות עצירה או השלמות חקירה. כך נוצר מצב של עד 11.5 שנים בעבירות חמורות".

לדבריו, "זו בעיה גם בתיקים שלא מוגשים בהם כתבי אישום - אדם נשאר במעמד מב"ד, לא יכול לעבוד, לשאת נשק או להגן על עצמו. מדובר בפרקי זמן שערורייתיים בבסיסם. המערכת מסתכלת על טובתה, אך לא על זכות האדם לדעת מתי ההליך נגמר".

ח"כ סגלוביץ' אמר: "נקודת הבסיס היא למנוע עינוי דין, אבל אסור לשכוח את נפגעי העבירה. רוב התביעות מתנהלות בתביעה המשטרתית, ועלינו לקבל נתונים כדי לדעת איפה הבעיה האמיתית".

עמדת הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

עו"ד עדי שגב מפרקליטות המדינה אמר: "מטרת הוועדה מובנת - לייעל את ההליך. אבל הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תגרום לכך שתיקים פשוט לא יוגשו, משום שאין בה אפשרות לארכות. זה עלול לפגוע באינטרס הציבורי".

הוא סיפר כי הוקם צוות בין־משרדי עם גופי האכיפה והחקירה, שבחן את זמני הטיפול בתיקים: "גיבשנו שורת המלצות והצגנו אותן ליועמ"שית ולשר המשפטים. כבר יצאו הנחיות חדשות שמגדירות מתי נכון להחזיר תיק להשלמת חקירה".

עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים הוסיפה: "אין מחלוקת שצריך לייעל את ההליך, אך צריך להיזהר שהמגבלות לא יבואו על חשבון חקר האמת. היו מקרים שבהם בשל מגבלות זמן לא הוגשו כתבי אישום. ביטול כתב אישום אוטומטי הוא צעד דרקוני. יש גם קושי יישומי - המערכות יצטרכו תקנים ומשאבים נוספים".

הסניגוריה הציבורית: "חקירות ארוכות פוגעות בחקר האמת"

עו"ד ישי שרון מהסניגוריה הציבורית אמר: "ככל שההליך מתמשך, קשה יותר לנהל אותו. עדים נעלמים, זיכרון דוהה, והחקירה מאבדת אמינות. מחקרים מראים שהרתעה נובעת ממיידיות התגובה, לא מהחמרת הענישה. לכן אנחנו תומכים בהצעה, אך יש מקום לקבוע מגבלת זמן ארוכה יותר בעבירות חמורות".

רוטמן חתם את הדיון באזהרה חריפה: "תצטרכו להציג את מסמכי עבודת המטה. לא אקבל 'תסמכו עלינו ואל תחוקקו'. הסטטוס של אדם כחשוד למשך 11.5 שנים - זה לא יקרה יותר".