ישראל סירבה לשחרר את ברגותי: המנהיג המוסכם בין חמאס לפתח נותר מחוץ לעסקה

חמאס דרש לכלול את מרואן ברגותי בעסקת השבויים שנחתמה (11.10.25) במסגרת הסכם הפסקת האש עם ישראל, אך ישראל סירבה. ההסכם כלל שחרור של כ-250 אסירים פלשתינים שנשפטו, וכן כ-1,700 עצורים מעזה שנכלאו בשנתיים האחרונות ללא כתב אישום - אך ברגותי נותר מחוץ לרשימה.

מנהיגי חמאס דרשו בעבר את שחרור ברגותי - יריב פוליטי מרכזי של חמאס, המוביל את תנועת פתח - בכל עסקה לסיום הלחימה בעזה. גם הפעם, בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק הודיע כי הדרישה לשחרורו נותרה בעינה, וכי התקיימו מגעים עם מתווכים.

ישראל חששה מהשפעתו הפוליטית של ברגותי, במיוחד לאחר תקדים שחרור יחיא סינוואר בעסקת שליט בשנת 2011. סינוואר, שהיה כלוא שנים רבות, הפך לאחד ממובילי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 - מתקפה שהציתה את המלחמה האחרונה בעזה - ולבסוף חוסל על-ידי ישראל.

צילום: ברגותי. בעת הגעתו ב-25.01.12 למשפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים [צילום: AP/ברנארט ארמנגה]

ברגותי – מנהיג מאחד ומוביל בסקרים

ברגותי, בן 66, נחשב לדמות מוסכמת בין הפלגים הפלשתינים, וליורש אפשרי לנשיא הרשות מחמוד עבאס. הוא נולד בכפר כובר שבגדה המערבית בשנת 1959, והוביל מחאות סטודנטים באוניברסיטת ביר זית נגד הכיבוש. הוא בלט כמארגן מרכזי באינתיפאדה הראשונה, ולאחר מכן גורש לירדן.

בשנות ה-90 שב לגדה במסגרת הסכמי הביניים שהובילו להקמת הרשות הפלשתינית. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, ישראל האשימה אותו בהובלת גדודי חללי אל-אקצה – קבוצות חמושות הקשורות לפתח שביצעו פיגועים.

ברגותי לא התייחס לקשריו עם הגדודים, אך הביע תקווה לשלום בין שתי מדינות, לצד תמיכה בזכות ההתנגדות לכיבוש. "אני לא טרוריסט, אבל גם לא פציפיסט", כתב במאמר ב"וושינגטון פוסט" בשנת 2002.

לאחר מכן נעצר, סירב להגן על עצמו במשפט, הורשע ברצח ונידון לחמישה מאסרי עולם.

צילום: אבו מאזן. מכהן כנשיא בתמיכת ישראל [צילום: AP/ג'קלין מרטין]

מנהיג גם מתוך הכלא

בשנת 2021 רשם רשימה עצמאית לבחירות לפרלמנט, שבוטלו. כמה שנים קודם לכן הנהיג שביתת רעב של מעל 1,500 אסירים שנמשכה 40 יום, בדרישה לשיפור תנאי הכליאה. מועמדותו נתפסה אז כקריאת תיגר על יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן.

לדברי מומחה המזרח התיכון מוין רבאני, ברגותי הצליח לגשר בין פלגים פלשתינים ואף פנה לדיאלוג עם ישראלים. הוא "נתפס כמנהיג לאומי אמין, כזה שיכול להוביל את הפלשתינים – בניגוד לאבו מאזן שנכשל בכך שוב ושוב".

ישראל, לדבריו, שמרה על מדיניות של חלוקת הפלשתינים והחלשת הרשות, ולכן נמנעה משחרורו. גם עבאס עצמו ראה בברגותי איום פוליטי.

פרופ' אייל זיסר מאוניברסיטת תל אביב ציין כי ברגותי לא היה מעורב בשחיתות שפגעה במעמד הרשות, ויכול היה לחזק את מוסדותיה – תרחיש מאיים עבור ממשלת הימין בישראל, שהתנגדה לכל צעד לקראת מדינה פלשתינית.

ברגותי נראה לאחרונה באוגוסט, כאשר השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר פרסם סרטון בו נזף בו בתא הכלא, ואמר שישראל תתמודד עם כל מי שפועל נגדה ו"תמחק אותו".