שובו של הנציב העליון? טוני בלייר עשוי למלא תפקיד מרכזי בעזה

שלושה עשורים, חמישה נשיאים אמריקנים ואין-ספור דיפלומטים באו והלכו מאז נכנס טוני בלייר לראשונה לזירה המזרח-תיכונית כראש ממשלת בריטניה, בשנת 1997. כעת, בלייר בן ה-72 הוא דמות מפתח בתוכניתו של דונלד טראמפ לסיום המלחמה בעזה, לאחר שנטל חלק מרכזי בעיצובה.

בלייר עשוי להיות מי שיעמוד בראש רשות המעבר הבינלאומית, שתהיה אחראית להחלטות האסטרטגיות והדיפלומטיות המרכזיות בעזה, ולשיתוף הפעולה עם המדינות הערביות שיממנו את רוב השיקום – מדווח וושינגטון פוסט. אפשרות זו מדאיגה כמה מן הפלשתינים, הזוכרים אותו כתומך ישראל עקבי וכמי שהיה מאדריכלי המלחמה בעירק.

בלייר עסק בענייני המזרח התיכון גם כשליח מיוחד של האו"ם, כיועץ פרטי וכמתווך מאחורי הקלעים, וסירב לנטוש את המאבק שהתיש אין-ספור ראשי מדינות ודיפלומטים. הוא גם מילא ב-1998 תפקיד מרכזי בהסכם שסיים את המלחמה בצפון אירלנד ולא התחמק מעיסוק בעימותים הקשים ביותר.

"יש לו סוג של ביטחון עצום ביכולתו לפתור את בעיות העולם הקשות ביותר", אומר הביוגרף שלו, ג'ון רנטפול. "הוא ידבר עם כולם. אחד מיתרונותיו הוא נכונותו לעבוד עם אנשים שחבריו הליברלים שונאים, כמו טראמפ ובנימין נתניהו". הוא מוכר היטב לכל השחקנים בירושלים ורמאללה, גם אם לא כולם אוהבים אותו. לתומכיו, ויש רבים כאלה בישראל, הוא מתווך אמין שיוכל לכפות על נתניהו להסכים לתנאים מסוימים – כמו מעורבות של הרשות הפלשתינית בניהול עזה – שיכעיסו את הניצים בישראל.

לעומת זאת, המוניטין שלו בקרב הפלשתינים הרבה יותר מעורבים. הוא שימר את התמיכה הבריטית המסורתית בישראל, לצד קריאה לפתרון שתי המדינות. אבל מבקריו טוענים שהוא נטה שיטתית לעבר ישראל וששנות מעורבותו הרבות לא קידמו פתרון זה. הוא גם נמנע מלהכיר בריבונות הפלשתינית בשטחים שבידי הרשות.

הפלשתינים זוכרים את חלקו בפלישה לעירק

בלייר קידם רבים מרעיונותיו כבר מאז תחילת המלחמה והתייעץ לעיתים קרובות עם ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ ומאדריכלי הסכמי אברהם, עם השר רון דרמר ועם מנהיגי סעודיה ואיחוד האמירויות. בעבר הועלה שמו כמועמד לתפקיד בכיר בקרן לסיוע הומניטרי לעזה שתכננו ישראל וארה"ב, שלבסוף נטשו את הרעיון. לאחר מכן פורסם שהוא עשוי ליטול חלק בתכנון פינוי תושבי עזה למדינות אחרות.

בלייר הטיל את כל כובד משקלו לתהליך השלום במזרח התיכון, כמעט מיד לאחר שנכנס לתפקידו כראש ממשלת בריטניה. הוא תמך בהמשכו של תהליך אוסלו ובשיחות בין אהוד ברק ליאסר ערפאת בתיווכו של ביל קלינטון בקמפ דייוויד. לאחר מספר שנים קיבל קרדיט על כך ששכנע את ג'ורג' בוש הבן להציע מפת דרכים ולוח זמנים להקמת מדינה פלשתינית, אשר נתקעו גם הם.

ביום בו עזב את דאונינג סטריט בשנת 2007, מונה בלייר לשליח הראשי של הקוורטט – גוף מתאם שהקים האו"ם ואשר כלל לצידו את ארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי. הוא גם הקים חברת ייעוץ והפך ליועץ בכיר לבנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס, מה שהוליד טענות על עירוב דיפלומטיה ועסקים. מאז הוא המשיך לפעול באזור – למרות שלום לדברי תומכיו, למטרות רווח לדברי מבקריו. "הייתי חושב שבנקודה הזאת כבר יוותר", אומר רנטפול, "אבל הוא לא ויתר על הרעיון שביכולתו לפתור דברים שאיש אינו יכול".