רוסיה חודרת למרחב האווירי של נאט"ו והמדינות מתחבטות כיצד להגיב

"מחויבותנו להגן על כל סנטימטר של שטח הברית חקוקה בסלע", הכריזו ראשי נאט"ו בסיום פסגתם האחרונה. זה אולי נכון על הקרקע, אבל בשבועות האחרונים המחויבות נראה פחות מוצקה באוויר.

ב-9 בספטמבר הגיע נחיל כטב"מים רוסים לפולין. לאחר עשרה ימים נכנסו שלושה מטוסי מיג-31 למרחב האווירי של אסטוניה וטסו בו 12 דקות. לאחר כמה ימים השבית נחיל מסתורי של כטב"מים את נמל התעופה המרכזי של דנמרק והופיע מעל אוסלו. בעוד דונלד טראמפ נסוג מאירופה וממאמציו לסיים את המלחמה ברוסיה, ולדימיר פוטין מגביר את נוכחותו – מציין אקונומיסט.

מאז הפלישה לרוסיה, רוסיה מנהלת מסע חבלה וחתרנות ברחבי אירופה, ונראה שכעת הוא מגיע לשחקים. במשך עשרות שנים חדרה רוסיה מדי פעם למרחב האווירי של מדינות נאט"ו, אך מספר ההפרות הוכפל בשנה שעברה והן הוחמרו. התקרית באסטוניה הייתה החמורה ביותר במדינה זו מזה 20 שנה; החדירה לפולין – הנרחבת ביותר ב-76 שנות נאט"ו.

עד השנה הנוכחית, נאט"ו הפעילה שבע פעמים בלבד את סעיף 4, המחייב התייעצות בין חברותיה. כעת הוא הופעל פעמיים בתוך שבועיים, תחילה בידי פולין ולאחר מכן בידי אסטוניה. בתקרית ב-19 בחודש הזניקו פינלנד ושבדיה מטוסי קרב לעבר המיגים, אשר אותתו בכנפיהם הודאה בחדירה, אך לא יצרו קשר ולא שינו מסלול.

תקריות הכטב"מים מעורפלות בהרבה. ב-22 בחודש נסגרו לזמן קצר נמלי התעופה של קופנהאגן ואוסלו לאחר שכטב"מים אותרו בסביבתם. בליל 24 בספטמבר שוב טסו כטב"מים מעל שדות תעופה דניים, כולל בסיס של חיל-האוויר. לאחר יומיים דיווחה שבדיה, כי כטב"מים נראו ליד ארכיפלג קרלסקרונה שבמזרח המדינה. ב-27 בחודש שוב נראו כטב"מים מעל מתקנים דניים, כולל בסיס של חיל-האוויר.

לא בכל המקרים מדובר בהכרח בפעילות עוינת, מדגיש אקונומיסט. עם זאת, דנמרק משוכנעת שלא מדובר בטעויות. "אין ספק שהכל מצביע על כך שמדובר בעבודתו של גורם מקצועי", אמר שר ההגנה, טרואלס פולסן. "זה מה שאני מגדיר כהתקפה היברידית" – המונח המשמש לתיאור פעולות החבלה הרוסיות.

במערב לא יודעים להסביר מדוע רוסיה מגבירה את התגרויותיה. יש הסבורים שהאירועים בפולין ואסטוניה היו טעויות, אם כי פולין דוחה זאת בתוקף. אבל אפילו אם כן, אזי הרשלנות הרוסית עשויה להיות בחירה מכוונת מצד הקרמלין, כדי לאפשר לצבא ליטול סיכונים גדולים יותר. ואם האירועים היו מכוונים, הסבר חלקי הוא בשינוי הטון של טראמפ כלפי פוטין: רוסיה היא "נמר של נייר" ורוסיה עשויה לנצח במלחמה, אמר בימים האחרונים.

המצב הנוכחי אינו יכול להפוך לקבוע

צילום: חיילים צרפתים בתרגיל באסטוניה בשבוע שעבר [צילום: סרגיי גריץ/AP]

לאורך רוב המלחמה באוקראינה, קמפיין החתרנות של פוטין נועד לגרום לאירופה להפחית את הסיוע לקייב ולהימנע מאספקת טנקים, מטוסי קרב וטילים ארוכי טווח. פוטין נכשל בכך. הפעולות הנוכחיות כנראה נועדו לתקוע טריז בין ארה"ב לאירופה, ובין חברות נאט"ו לבין עצמן. החדירות הרוסיות יוצרות את הרושם שהיבשת אינה מסוגלת להגן על עצמה וחותרות תחת אמון הציבור בממשלות. הן גם חושפות את העובדה, שלטראמפ אין חשק לגבות את בעלות בריתו בזמן משבר. והן מעמיקות את המחלוקת בשאלה כיצד להגיב.

יש בנאט"ו הדורשים תגובה עוצמתית: שר החוץ הפולני, ראדק סיקורסקי, הזהיר שבפעם הבאה – כלי הטיס הרוסיים יופלו. טראמפ חיזק במפתיע את האיום, אך הבהיר שארה"ב לא תהיה מעורבת במישרין. בפועל, רבות מהמדינות מבקשות לנהוג בזהירות. מפקד חיל-האוויר השבדי, ג'ונאס ויקמן, אמר שהתגובה בעתיד תהיה פרופורציונלית.

על הנייר, כל מדינה רשאית להפיל מה שהיא רוצה בלי אישור של נאט"ו. הבעיה היא יותר פוליטית מאשר צבאית, מסביר אקונומיסט. אם רוסיה תסלים בתגובה, קיימת הסכנה שטראמפ יעמוד מנגד ומדינות אירופה יהיו חלוקות בשאלה עד כמה לגבות את המדינה שיירטה מטוס רוסי.

כל חברות נאט"ו מסכימות שהמצב הנוכחי אינו יכול להפוך לקבוע. שגריר ארה"ב באו"ם, מייק וולץ, גינה בפומבי את רוסיה. שר החוץ, מרקו רוביו, עשה זאת בצנעה. חמישה ימים לאחר התקרית באסטוניה, הגיעו 100 צנחנים פולנים לתרגיל משותף בשבדיה, אשר גם העבירה סוללות נ"מ לים הבלטי והעלתה את רמת הכוננות בחיל-האוויר.