טראמפ לא יצליח להשתלט על התקשורת האמריקנית, אך ארה"ב תיפגע

דונלד טראמפ שונא להיות הנושא לבדיחות, אז מחסליו ניסו להוריד את ג'ימי קימל. הוא שונא לספוג ביקורת, אז עורכי דינו תבעו את ניו-יורק טיימס ב-15 מיליארד דולר. הוא רואה כל דבר כקרב, אז אנשי צוותו רוצים שבעלי בריתו העשירים ירכשו את הזרוע האמריקנית של טיקטוק. אירועים מדאיגים אלו הם חלק ממלחמתו של טראמפ נגד התקשורת האמריקנית, אבל טראמפ אינו מצליח – מנתח אקונומיסט. קימל חזר לאוויר, תביעתו נדחתה על הסף וצייתנותם של המיליארדרים אינה מובטחת.

שאיפתו של טראמפ לשלוט במה שהציבור רואה וקורא עליו היא ברורה. הוא פחות מונע מהביקורת השמרנית המוצדקת על ההטיה השמאלית המובנית של רוב התקשורת האמריקנית, ויותר מכך שהוא רוצה שתשומת הלב כלפיו תהיה זהה להערצה. אנשיו מוכיחים את נאמנותם בכך שהם מנסים להבטיח שיקבל זאת.

יש להם כלי נשק רבי עוצמה. אחד מהם הוא התמחותו של טראמפ בבריונות ובאיומים. הוא תבע את וול סטריט ז'ורנל, על חשיפת מכתב הברכה ששלח לג'פרי אפשטיין. את דה-מוין רג'יסטר הוא תבע על סקר לפיו קאמלה האריס מובילה באייווה. הפנטגון מנסה להגביל את חופש הפעולה של העיתונאים באיום לשלול את אישורי הכניסה שלהם. דיסני הותקפה בידי יו"ר ועדת התקשורת הפדרלית, ברנדן קאר, וטראמפ הציע לשלול את רשיונותיהם של רשתות המבקרות אותו. מעשים אלו אינם חוקיים, אך עלול להיות להם אפקט מצנן. 92 מבין 100 הגדולים תמכו במועמד לנשיאות ב-2008; אשתקד נמנעו שלושה רבעים מלעשות זאת.

כלי נשק נוסף הוא בעלות. טראמפ הוא הנשיא הראשון שיש לו אמצעי תקשורת בבעלותו – Truth Social. רשת X נמצאת בשליטת אילון מאסק, שהיה מראשי הקמפיין של טראמפ. בין בעליה החדשים של טיקטוק צפויים להיות לארי אליסון ורופרט מרדוק. דייוויד אליסון עשוי לשלוט גם ב-CBS וב-CNN. הכלי האחרון הוא נקודות לחץ. ABC
ו-CBS שילמו מיליוני דולרים ליישוב תביעות של טראמפ, משום שחששו מנקמת הרגולטורים שתעלה להם מיליארדי דולרים.

העיתונים ינצחו את טראמפ בבתי המשפט

צילום: חדר התקשורת בבית הלבן [צילום: מארק שיפלביין/AP]

כל זה מדאיג, אבל טראמפ אינו חזק כפי שנדמה – טוען אקונומיסט. הבעיה העיקרית של רשתות הטלוויזיה אינה הזקן הנרגן בבית הלבן, אלא הירידה הכללית בענף. CBS היא מקור החדשות העיקרי ל-3% בלבד מהאמריקנים. תאגידי התקשורת הגדולים מתמקדים במלחמות הסטרימינג; הלחצים מהוליווד היו בין הסיבות שדיסני החזירה את קימל. חדשות ודעות הן העיסוק העיקרי של העיתונים; אם ייאבקו בבתי המשפט, הם ינצחו וטראמפ ייחשף שוב ושוב כבריון מרושע.

קשה לשלוט בשוק התקשורת האמריקני, משום שהוא מבוזר מאוד. יתרה מזאת: כל רשת חברתית בפני עצמה היא יקום מבוזר של יצרני תוכן, ולא ניתן להתקשר לעורכיהם ולהכתיב להם מה לומר – ולוועדת התקשורת אין סמכות עליהם. אלגוריתמים יכולים להטות משתמשים, אך כדי להרוג סיפור אחרי סיפור – יש צורך בצבא צנזורים בסגנון סיני. ממשל ביידן ניסה להביא את הרשתות להשתיק התנגדות לחיסונים, אך נראה שהשיג את ההפך.

חופש הדיבור מוגן בידי החוקה, שוק תקשורת גדול ורצונם של מחצית מהאמריקנים שלא הצביעו בעד טראמפ. תקשורת מגויסת, אם הייתה אפשרית, הייתה הזדמנות עסקית מצוינת לצד השני. בארה"ב יש שוקי הון-סיכון נרחבים ונוטלי סיכון מרובים. מעולם לא היה קל יותר להשיק תוכנית סרטונים, לשדר פודקסט או לפרסם מילים. קשה להקים רשת שידור, אבל ראו כיצד Threads וטיקטוק הפכו לחלופה ל-X. כמו לעיתים קרובות אצל טראמפ, הנכס הגדול ביותר הוא המהירות: בתי המשפט פועלים בהתאם לנהלים, עסקים צריכים לתכנן, יוזמות חדשות זקוקות לזמן כדי להתרוצם.

תנועת MAGA אינה צפויה לשלוט בתקשורת האמריקנית, צופה אקונומיסט, אך ארה"ב עלולה להפסיד למרות זאת. בשוק כה מבוזר, הדרך הטובה ביותר להעביר את המסר היא להקצין: לכנות כל דבר "אפוקליפסה", לדרוש הפיכה או לחקות פשיזם. אם הפלגן הוא המנצח, קשה עוד יותר לבסס ממשל טוב על הבנה משותפת של העובדות. ארה"ב שרדה תקשורת פוליטית במאה ה-19; קרוב לוודאי שכך יהיה גם במאה ה-21. אבל ההקצנה של הכיכר הציבורי היא משא כבד על דמוקרטיה הכורעת תחת הנטל.