בלי מתנגדים: הוועדה ממליצה על זיני – ההכרעה עוברת לממשלה

ועדת גרוניס אישרה (25.9.25) פה אחד את מועמדותו של אלוף (מיל') דוד זיני לראשות שירות הביטחון הכללי, והעבירה את המלצתה לאישור הממשלה. לפי מסמך הוועדה, פניית ראש הממשלה לוועדה נעשתה ב־11 בספטמבר, והדיון התקיים מכוח החלטת הממשלה 3839 המגדירה את תפקידה: חוות דעת על טוהר המידות במינוי לתפקידים בכירים, ובהם ראש השב"כ – לא בחינת כשירות מקצועית או התאמה מבצעית.

הוועדה מזכירה כי סמכותה מצומצמת לבחינת טוהר המידות בלבד: היעדר זיקה פוליטית פסולה, ניהול הליך סדור וממלכתי, ועמידה בכללי אתיקה נדרשים. כשירות מקצועית אינה בתחום בדיקתה.

מהלך ההליך – שלבים ומועדים

* לאחר פניית ראש הממשלה, פורסמה הזמנה לציבור למסור מידע רלוונטי; אלפי פניות התקבלו, בעד ונגד. הוועדה עיינה בתוכן המהותי ולא בפרטי ניסוח, ואיפשרה לזיני להגיב בכתב על החומר שנמסר בעניינו.
* הוועדה קיימה שימועים ושמעה את ממלא-מקום ראש השב"כ, את הרמטכ"ל ואת המועמד עצמו; בתיק האישי לא נמצא ממצא שלילי.
* בסיום ההליך קבעה הוועדה כי אין פגם בטוהר המידות במינוי – ועל כן ממליצה לאשרו.

הבהרת זיני על כפיפות לחוק – והדוגמה הקיצונית

אלוף זיני הכחיש בפני הוועדה את הייחוס שלפיו יראה את כפיפות ראש השירות לראש הממשלה כקודמת לחוק: לדבריו, ראש השירות אכן כפוף לראש הממשלה אך ראש הממשלה כפוף לחוק, וכפיפותו שלו לחוק מלאה. הוא הוסיף דוגמה קיצונית להמחשת האבסורד: לא יראה עצמו כפוף לחוק אם, למשל, יחוקק חוק שיחייבו לאכול חזיר.

ההליך המקדמי והערת הוועדה: לא הכל היה אידאלי – אך בלי פגם אתי

בבחינת סדר הפעולות טרם גיבוש המינוי – ובכלל זה עצם השיח בין ראש הממשלה למועמד והעידכון המאוחר לרמטכ"ל – קובעת הוועדה כי אין חריגה מטוהר המידות מצד זיני, ובוודאי לא ברמה המצביעה על קושי. הוועדה מציינת לחיוב כי עם קידום מועמדותו חדל זיני לשרת בצה"ל.

קביעות עקרוניות: אחריות אישית ולא משפחתית

הוועדה מדגישה את המובן מאליו: בבדיקת טוהר מידות נבחנים מעשיו ועמדותיו של המועמד עצמו; שיטת חינוכו ודברי בני משפחתו אינם רלוונטיים לבחינה. לפיכך, טענות שנשענו על התבטאויות קרובים אינן נזקפות לחובתו.

אלפי התנגדויות לא רלוונטיות

לצד אלפי הפניות הציבוריות הגיעו השגות מארבעה מראשי שב"כ לשעבר. הוועדה מציינת כי חלק מן ההשגות נסמכו על דיווחים בתקשורת ולא על ידיעה אישית ישירה, ומדגישה כי הכרעתה נשענת על חומר מאומת ועל בדיקה ישירה של המועמד ומסמכיו.

במסגרת פרק הרקע, הוועדה כותבת כי בעבר היו מקרים שבהם התבקש השירות לבצע פעולות שאינן תואמות את סדרי המשטר הדמוקרטי – הערה כללית שאינה נוגעת לזיני אך מדגישה את חשיבות הממלכתיות והתרחקות משיקולים מפלגתיים.

כללי ניגוד עניינים לכהונה

הוועדה משרטטת נורמה להפחתת חשש לניגוד עניינים: אם יתעורר עניין הנוגע לבני משפחה או מקורבים – על ראש השירות להימנע מטיפול בו ולהעבירו לגורם אחר; אם מעורבות כזו תגיע לקצה – יש לשקול אף הפסקת כהונה. העיקרון: הגנה על אמון הציבור.