מהפך שקט בגוף שקובע איך ייקראו היישובים והאתרים בישראל

הצעה להחלטה שתובא לאישור בישיבת הממשלה הקרובה (21.9.25) מציעה מהלך כפול: מינוי הפרופסור יהודית הנשקה ליו"ר ועדת השמות הממשלתית במקום הפרופסור משה שרון (87) שהתפטר לאחר כ־13 שנות כהונה, ושינוי הרכב הוועדה כך ששני מושבי ציבור יומרו בשני נציגי ממשלה - ממנהלת ההתיישבות שבמשרד הביטחון ומן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בהצעה להחלטה, שמביא ראש הממשלה בנימין נתניהו, נקבע למנות את הפרופסור יהודית הֶנְשְקֶה ליו"ר ועדת השמות. הנשקה, לשונאית המכהנת כחברת ועדה מאז ינואר 2022, היא פרופסור מן המניין במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר־אילן, חברה באקדמיה ללשון העברית ועורכת כתב העת כרמלים לחקר הלשון. תחומי מחקרה כוללים את לשון חכמים, לשונות היהודים והעברית בת זמננו, והיא מובילה מיזמים מחקריים דוגמת לשון הבית לתיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם. כהונתה כיו"ר תימשך עד 23.1.27 בהתאם למינוי המקורי.

לצד המינוי, הממשלה תציין בהוקרה את תרומתו של הפרופסור משה שרון, שעמד בראש הוועדה מאז 2012, ותעניק לו תואר יושב־ראש כבוד, כפי שנעשה ביחס לקודמיו בתפקיד. בכך נשמר הרצף המוסדי בצד חידוש ההנהגה.

שינוי ההרכב: פחות ציבור, יותר תיאום ממשלתי

בהצעה הנלווית לשינוי ההרכב נקבע כי מספר חברי הוועדה יוסיף לעמוד על 30, אולם מאזן הייצוג ישתנה: נציגי הציבור יופחתו מ־24 ל־22, ושני המושבים שיתפנו ימולאו בשני גורמי מדינה קבועים.

מי מצטרף ולמה

*

מנהלת ההתיישבות שבמשרד הביטחון

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

לאחר אישור ההצעה יקבע ההרכב כך: 22 נציגי ציבור, 6 נציגי ממשלה (כולל המנהלת והלמ"ס), נציג קרן קיימת לישראל ונציג רשות הטבע והגנים.

ועדת השמות הממשלתית הוקמה בהחלטת ממשלה בשנת 1951. היא הגוף הציבורי הסטטוטורי המוסמך לקבוע שמות ליישובים, אתרים ונקודות גאוגרפיות בישראל. באופן מסורתי יושבים בה אנשי מדע מתחומי ההיסטוריה, הגאוגרפיה, הארכיאולוגיה, המקרא והלשון. ההצעות הנוכחיות משקפות מגמה של חיזוק מנגנוני התיאום הבין־משרדי, כדי לחבר בין הידע המדעי לבין צורכי מדינה משתנים - מיצירת וודאות סטטיסטית ועד טיפול בסוגיות רגישות של התיישבות.