- אורך התוואי: \~30 ק"מ (ביל"ו-בית דגן)
- מספר תחנות: 44
- קיבולת לכלי: כ-180-200 נוסעים
- ביקוש יומי חזוי: >100 אלף נסיעות
- עלות: \~3 מיליארד שקל
- לוחות זמנים: כ-3 שנות עבודות; יעד הפעלה לאחריהן
- דוגמות זמני נסיעה: רחובות↔︎ראשון \~26 דק׳; פארק המדע↔︎מרכז רחובות \~13 דק׳
מודל המטרונית מתקרב למרכז: משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון השיקו את "הקו הכחול" - מערכת BRT חשמלית של אוטובוסים רבי־קיבולת לאורך כ־30 ק"מ עם 44 תחנות, מצומת ביל"ו ועד צומת בית דגן. העלות המשוערת: כ־3 מיליארד שקל, ועבודות ההקמה צפויות להימשך כשלוש שנים. לפי נתוני המשרד, הקו ישרת למעלה מ-100 אלף נוסעים ביום ויציע ממשקים לרכבת ישראל, לקווי רכבת קלה ולמטרו העתידי.
הקו הכחול יחבר את רחובות, נס ציונה וראשון לציון לצפון השפלה ולשער הכניסה לגוש-דן בבית דגן, עם נתיבים בלעדיים ועדיפות ברמזורים לכלי BRT חשמליים בקיבולת של כ־200-180 נוסעים לרכב. ההבטחה התפעולית: זמנים צפויים וקצרים - כדוגמת כ־26 דקות ממרכז רחובות למרכז ראשון לציון וכ־13 דקות מפארק המדע למרכז רחובות, כפוף להשלמת העדפות הרמזורים והאכיפה לאורך הציר.
ברחובות יכלול התוואי 12 תחנות מרכזיות - מהשוק העירוני דרך הפקולטה לחקלאות, מכון ויצמן ותחנת רכבת ישראל - כשרחוב הרצל יעבור הסבה ממוקדת לתחבורה ציבורית, עם שבילי אופניים, תאורה וריהוט רחוב. בנס ציונה ובראשון לציון יתוכננו ממשקים לשדרוג הגישה למוקדי תעסוקה ומסחר ולצירים אזוריים, כחלק מעיצוב מחודש של המרחב העירוני.
מהו BRT - ולמה עכשיו
BRT (אוטובוס מהיר בנתיב ייעודי) הוא מודל להסעת המונים על גלגלים: נתיבים בלעדיים, רציפים מוגבהים, עדיפות ברמזורים ומערכות מידע לנוסע - חוויה הדומה לרכבת קלה, אך בעלות הקמה נמוכה יותר ולוחות זמנים קצרים יותר. בישראל פועלת כבר המטרונית במטרופולין חיפה; הקו הכחול הוא הראשון במרכז הארץ שמאמץ את המודל במתווה מלא. כיום פועלים קווים רבי-קיבולת במרכז, אך לא בנתיבים בלעדיים.
המשרד מעריך את משך העבודות בכשלוש שנים, בתקציב כולל של כ־3 מיליארד שקל - לצד שדרוג תשתיות ניקוז, ביוב וחשמל, הסדרת שבילי אופניים, גינון ותאורה. המשמעות המעשית לתושבים ולעסקים בתקופת ההקמה: עבודות ממושכות, חסימות זמניות ושינויי תנועה - מנגד, יעד תפעולי של קיבולת גבוהה וזמני נסיעה צפויים עם הפעלה מסחרית מתוכננת לאחר השלמת העבודות.
הצעד הראשון בתוכנית לאומית

הקו הכחול מוגדר כסנונית הראשונה בתוכנית BRT ארצית בהיקף מוצהר של כ־20 מיליארד שקל, עם קווים משלימים במרכז, בצפון ובדרום - בהם "החום", "הצהוב", הרחבת המטרונית בקריות, וחיבורים אזוריים דוגמת נתניה-הרצליה, יבנה-רחובות, ואף קווי שירות לאופקים-באר שבע, אשדוד-אשקלון ורמון-אילת. יש להדגיש: רשימות הקווים והטווחים התפעוליים הן מסגרת תכנונית מתפתחת ותלויות תכנון מפורט, תקצוב וסינכרון בין־רשותי.
איפה עלולות להיווצר בעיות
*
אכיפה ורציפות נתיבים
- כדי לעמוד בזמני הנסיעה המוצהרים, חיונית הפרדה אפקטיבית מרכב פרטי ועדיפות רמזורים רציפה לאורך כל התוואי - נקודת כשל נפוצה במערכות דומות בעולם.*
תחזוקה ותפעול
- כלי BRT חשמליים דורשים תשתיות טעינה אמינות וניהול קיבולת בשעות שיא; ליקויים יפגעו בתדירות ובאמינות.*
ממשקים
- הצלחת המערכת תלויה בחיבור "חלק" לרכבת ישראל, לקווי רכבת קלה ולמטרו העתידי - כולל רשת שבילי אופניים והליכה רגלית איכותית לתחנות.השרה מירי רגב: “הקו הכחול הוא חלק מתוכנית לאומית רחבת היקף שתיצור רשת תחבורה ארצית מתקדמת” - ומטרתה “להשיב לאזרחים את המשאב היקר ביותר - הזמן שלהם”. ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך: “לא עוד טקס - אלא רגע של הגשמת חזון. מערכת תחבורתית מקיפה שתשנה את הדרך שבה אנחנו נעים”. ראש עיריית רחובות, מתן דיל: “ההשקעות ברחוב הרצל ובתשתיות הן מנוף להפיכת המרכז העירוני לשוקק ומודרני”.
הקו הכחול הוא מהלך תחבורתי משמעותי לשפלה ולמרכז: פתרון ביניים מהיר יחסית לרכבת קלה, עם פוטנציאל אמיתי לקיצור זמני נסיעה ולהפחתת התלות ברכב פרטי. הצלחתו תימדד בשטח - באכיפה, ברציפות העדפות, ובממשקים חכמים למערכות מסילה.

תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה