"יעדי הגיוס שולשו": הממשלה מבקשת גיל פטור 26 והחמרת עיצומים

מוקדי מחלוקת:

• גיל הפטור: עמדת הממשלה - 26; דרישת חלק מהח"כים - תחולה אחידה לכלל האוכלוסייה
• ההגדרה "בוגר מוסד חינוך חרדי": שנה"ח בפועל שנתיים 18-14; חלופות הייעוץ המשפטי - 3 שנים 17-14 או שנתיים 18-15
• יעדי גיוס: לטענת הממשלה - שולשו; אם אין מגבלת קליטה, המספר עניין מדיני
• עיצומים: מעבר ממוסדיים לאישיים; ויכוח על היקף היישום
• קליטה בצה"ל: מסלולים ייעודיים לעומת גיוס למסלולים רגילים וראיון זיקה

נקודות מרכזיות:

• הממשלה מבקשת גיל פטור 26, יעדי גיוס מוגדלים ועיצומים אישיים
• מחלוקת חריפה על ההגדרה מי חרדי ועל שוויון תחולה בין מגזרים
• צה"ל מציג קליטה במסלולים ייעודיים ובוחן זיקה אישית לשירות חרדי
• מיוני 26', בהיעדר מגבלת קליטה - היקף היעד פוליטי ולא טכני
• עדות מילואימניק הדגישה את הפער בין טיוטת החוק לעומס השירות בפועל

ועדת החוץ והביטחון ממשיכה לדון (15.9.25) בהצעת חוק שירות ביטחון והתמקדה בשלושה סעיפים: גיל הפטור, רשימת הישיבות והגדרת בוגר מוסד חינוך חרדי. מנגד לעמדת הממשלה להקשיח יעדים ולהחמיר עיצומים, הועלו דרישות לשוויון מלא בין המגזרים ולדיוק ההגדרה מי ייחשב חרדי.

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס: "מוסכם על כל יושבי השולחן הזה שצה"ל זקוק לסד"כ גדול. עוד דבר שמוסכם הוא שצריך להעלות את היקף המתגייסים מהציבור החרדי. המחלוקת העיקרית היא על הדרך. כשהממשלה החילה דין רציפות על החוק הזה היא החליטה שהיא רוצה חוק עם יעדים ועיצומים. אי-אפשר להתעלם מ-7.10 ולכן המבנה יכול להישאר, אבל התוכן צריך להיות מוכפל פי כמה וכמה ולכן יעדי הגיוס שולשו, העיצומים הפכו ממוסדיים לעיצומים אישיים חריפים. בחוק המקורי הייתה גם תכלית כלכלית. עמדת הממשלה שאחרי 7.10 יש להניח בצד את התכלית הזו ולכן גיל הפטור צריך להיות 26. לגבי הגדרת מי הוא חרדי, הדבר הזה עבד שנים רבות, עד היום לא מצאו אינדיקטור טוב יותר".

שוויון ותחולה

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "במדינה דמוקרטית שוויונית, לא יכול להיות שיהיה חוק אחד לציבור מסוים וחוק אחר לציבור אחר. לכן אם נחליט בחוק שגיל הפטור יהיה בגיל מסוים, זה חייב לחול על כל האוכלוסייה ועל כל המגזרים באופן שווה, וכל אחד יבחר אם עד הגיל שנחליט עליו, הוא ילך לישיבה או לשנת שירות או לכל דבר אחר".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) השיב: "אז למה לא אמרת את זה כשהצעת החוק הזו הייתה על השולחן בזמן שאתה היית יו"ר הוועדה?".

מי נחשב חרדי

ח"כ חילי טרופר (כחול לבן): "ההגדרה היום בסעיף של 'בוגר מוסד חינוך חרדי' מרחיבה מאוד. ההגדרה היום כוללת גם כאלה שכבר לא מגדירים את עצמם חרדים ועדיין הם ייספרו לטובת עמידה ביעדים. נוצר מצב אבסורדי שאנשים שחזרו בשאלה, ובעבר למדו במוסד חרדי, נספרים כדי להגיע ליעדים".

היועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל שור: "זה קצת מקדים את המאוחר אבל עמדתנו היא שבמקום שההגדרה תהיה מי שלמד שנתיים בין הגילים 18-14 - הצענו שתי חלופות שאמנם לא נותנות מענה מלא אבל מצמצמות. ההצעה הראשונה הייתה 3 שנים בין גילים 17-14 והשנייה היא שנתיים בין 15 ל-18. ההגדרה חייבת להיות חדה, כן או לא".

סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים: "ישבנו פה בישיבות רבות לגבי ההגדרה מיהו חרדי ועלתה השאלה, איך משרד אחד מגדיר ככה ומשרד אחר מגדיר אחרת. צה"ל סופר חרדים כפי שקבוע בחוק וצריך לעשות גם ראיון זיקה, בו המראיין יודע להגיד שהוא יכול להיכנס למסלול חרדי. בנוסף, לא כל מי שעוזב את הסביבה הישיבתית אחרי שנתיים הוא חילוני, ויש כאלה שעזבו את הישיבה ועדיין רוצים לשרת בסביבה חרדית. מבחינתנו כהמלצה, להשאיר את זה בשנתיים כי הדבר הזה עובד וכדאי להשאיר את זה ככה".

ח"כ אשר: "בדיונים הרבים שעשינו על הנושא, המסקנה שיצאה היא שאיפה שלא תמתח ותשחק עם זה, זה משתנה. למשל, איך מגדירים בעלי תשובה? שב ואל תעשה עדיף, כי כשאתה מתחיל לגעת אתה צריך לעשות תיקונים לפה ותיקונים לשם".

ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד): "לגבי גיל הפטור, אחרי מאות רבות של שעות שישבנו בדיונים, הדיון על גיל הפטור מעולם לא היה פוליטי, וגם עכשיו לאף אחד אין תשובה מה יהיה אפקטיבי יותר. מההתרשמות שלי, הטענה שצריך להוריד את גיל הפטור כי מי שיותר משמעותי לשירות בצה"ל אלה הצעירים, זו משאלת לב. אנחנו לא נוכל לבוא עם מספרים משמעותיים מקרב בני 19-18. אם נוריד את גיל הפטור יכול להיות שנצא צודקים אבל לא נצא עם מתגייסים. לגבי ההגדרה מי הוא חרדי, אם נספור כחרדים את אלה שגם ככה עם רגל וחצי בחוץ, זה יחזק את אלה שאומרים שהצבא גורם לחילון, וזה מכניס לחוק מנגנון להשמדה עצמית. לכן כדאי לשקול ברצינות את צמצום ההגדרה".

קליטה ויעדים

סא"ל דיקשטיין: "המספרים שקבענו הם על בסיס מה שאנחנו יכולים לקלוט במסלולים החרדיים, אם חרדי מתגייס למסלול רגיל - זה משהו אחר".

ח"כ אפרת רייטן (העבודה): "אבל החרדי שמתגייס למסלול רגיל נספר ביעדים, לכן חייב להיות קשר בין יכולת הקליטה לבין מספר החרדים שמתגייסים למסלולים האלה".

ח"כ בן ברק: "הצבא אומר שמהשנה הבאה הוא יכול לקלוט את כולם ללא הגבלה".

ח"כ ינון אזולאי (שס): "המספר 4,800 הוא לא רק ביכולת הצבא, אלא בהסתכלות רחבה של כמה חרדים יש שאפשר לגייס. אם אתה משנה את ההגדרה ומוריד לשנתיים זה מוריד את היכולת של הציבור החרדי לספק את המספרים".

דרור גרנית ממשרד המשפטים: "מרגע שהצבא אומר שאין הגבלה בקליטה מיוני 26', אזי ששאלת המספרים היא עניין של מדיניות ולא של יכולת הצבא".

"חוק חייב לחול באופן שווה"

יצחקי גליק: "אני אחרי 550 ימי מילואים, נקראתי לצו מילואים לפני כשבוע, ואנחנו נמצאים בנוהל קרב. זאת הוועדה האחרונה שאני אוכל לדבר בה לפני הסבב בעזה, ואני לא יודע אם אני אצא בפעמים הבאות ואני אוכל להופיע בפניכם. איש אינו עוסק בפטור שלי; אני גם לא מבקש את זה, אבל אף אחד פה לא עוסק בגיל הפטור שלי. אני היום בן 40, אב לחמישה ילדים. אני רק רוצה להבהיר כמה החוק הזה הוא מנותק. טיוטת החוק שמונחת פה, ושהסעיפים שעליה אתם מדברים היום, זו טיוטה שהתגבשה כשלי יכלו לקרוא 30 ימים בשלוש שנים. אני חוצה בצו הקרוב, עם ה־86 ימים שנקראתי להם, את ה־600 יום. מה רלוונטי בכלל לדבר על הפטור הזה? איך הטיוטה הזאת היא בסיס לאיזשהו דיון?

"אם היעד היה בחוק המקורי 3,000 חרדים לגיוס, כשלי קראו לי 30 ימים בשנה, אז אם קוראים לי 600 ימים בשנתיים, את צריכה לדמיין פה יעד של 90,000. מה זה הישיבות שהולכות להיכנס לרשימה? למה הישיבה שאני למדתי בה לא מופיעה ברשימה? למה הישיבה שהבן שלי לומד בה - ועוד מעט יגיע לגיוס - לא מופיעה ברשימה? יש לי בקשה אחת. אני יוצא לסבב בעזה, אפשר להתחייב בפני שלא יהיה פה מחטף עד שאני חוזר מעזה, ולא תהיה לי פה טיוטת חוק שאנחנו נגלה אותה פתאום לקריאה שנייה ושלישית, בלי שיכולנו להיות בדיונים כי היינו בעזה? אפשר לבקש את זה?!".

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט: "אנחנו דנים בחוק הזה המון זמן, הצבא באמת צריך לוחמים. אנחנו מקדמים פה חוק גיוס. אני רואה בשירות בצה"ל זכות שבחובה, אני פה כדי לקדם חוק גיוס רציני".