נתניהו מחדד את נאום ספרטה: אין בידוד עולמי - יש מצור ממוקד על חימושים

נתניהו הבהיר (15.9.25): “אין בידוד עולמי. ארצות־הברית איתנו וגם רבות אחרות. יש מצור ממוקד על חימושים מצד מדינות מערב אירופה, ואנחנו פועלים להסירו”. הדברים נאמרו בכינוס (15.9.25) של משרד האוצר, ובצדם הבטחה לדחוף קדימה את התעשיה הביטחונית המקומית.

ראש הממשלה הציב הפרדה בין “בידוד” לבין חסמי רכש. לטענתו, התמיכה המדינית־אסטרטגית בארצות־הברית ובמדינות נוספות עומדת בעינה, בעוד שמספר מדינות במערב אירופה מטילות מגבלות או אמברגו על יצוא מערכות לחימה — תופעה שהוא מכנה “מצור חימושים”. במקביל, באירופה מתנהלים מהלכים לקידום עיצומים והקשחת יחס לסחר עם ישראל; בתוך כך ספרד כבר הכריזה על אמברגו נשק, והנהגת האיחוד דנה בכלי לחץ כלכליים, מה שמחדד את מוקד הבעיה שאותה תיאר נתניהו.

“האם השיגו בידוד עולמי? לא! ארה"ב איתנו וגם הרבה אחרות. יש לנו בעיה ממוקדת של חימושים ממדינות מערב אירופה ואנחנו פועלים להסיר את המצור הזה, כמו שהצלחנו עם המצור הצבאי” — אמר נתניהו. ההבהרה הזו מגיעה על-רקע שיח ציבורי סביב דבריו המוקדמים יותר על “מעין בידוד” וקריאה להיערכות כ“סופר־ספרטה”, אמירה שעוררה ויכוח פוליטי ותקשורתי, ובהמשך זכתה למיקוד מחדש בהגדרה “מצור חימושים” ולא ניתוק מדיני גורף.

“מצור תקשורתי” ומימונו

לצד החסמים הצבאיים, נתניהו הזהיר מפני “מצור תקשורתי” - מערך תעמולה ואילוץ דעת־קהל עולמי, שלדבריו ממומן בממון עתק בידי גורמים ובהם קטר וסין. מדובר בטענה מדינית־פוליטית שהוא מייחס לשחקניות החותרות, לטענתו, להטלת עיצומים כלכליים ופוליטיים על ישראל. את הקביעה מנסח ראש הממשלה כמאבק משלים לזירת החימושים.

תוכנית להעצמת התעשיה הביטחונית

נתניהו הציג כיוון פעולה לשנים הקרובות שנועד “לשבור תלויוּת” ולחזק את עצמאות הרכש:

* חיזוק המחקר והפיתוח המקומי והרחבת מתקני ייצור מתקדמים (רכיבי דיוק, מחוללי כוח, מיקרו־אלקטרוניקה).
* העמקת שיתופי פעולה בין התעשיות הביטחוניות לאקדמיה ולתעשיה האזרחית, כדי להרחיב שרשראות אספקה מקומיות.
* הרחבת יצוא מערכות לחימה וטכנולוגיות הגנה לבעלות ברית - תוך תיעדוף עסקות ייצור־משותף לעקיפת חסמי אסדרה.
* קיצור ביורוקרטיה והאצת הסמכת קווי ייצור קריטיים (יירוט אווירי, תחמושת מדויקת, יכולות בלתי־מאוישות).

במילים אחרות: חיזוק “רגל הייצור” במקביל להפחתת תלות באישורי יצוא זרים.

דיפלומטיה של חימושים

המהלך המדיני יכוון, לפי לשכת רה”מ, להסרת חסמי יצוא דרך ארבעה מסלולים:

* הסכמות ממשלה־לממשלה שמנטרלות חסמים פוליטיים נקודתיים;
* ייצור משותף במדינות שאינן מגבילות, תוך חלוקת תכולה;
* עידכון אסדרה דו־צדדית של פיקוח יצוא;
* גיוון ספקים — מארה”ב וממדינות שאינן חלק מהאמברגו האירופי — לצד השקעה ברכש מתוצרת הארץ. בהקשר זה, ביקורים והצהרות תמיכה של הנהגה אמריקנית נועדו לעגן את תוואי הרכש והסיוע הביטחוני.

לצד החזון, קיימים אתגרי יישום

* אם יבשילו מהלכי עיצומים באיחוד האירופי, תיתכן הרחבת מגבלות גם לתחומי דו־שימוש ולשירותי הנדסה.
* ייצור מקומי דורש הון, כוח־אדם מיומן ותשתיות — בייחוד בשרשרות שבבים, חומרים מתקדמים ותחמושת חכמה.
* הסכמי ייצור־משותף נבחנים בזכוכית מגדלת משפטית וציבורית במדינות השותפות ועלולים להיתקל בהתנגדויות פנים־פוליטיות.