נציב הביקורת: סחבת בטיפול הפרקליטות בתיקים נגד בן-גביר וגולן

"חרף יישומן של מרבית ההמלצות שניתנו בהחלטות הנציבות, חלקן אינו מיושם משך שנים. שיהוי זה עלול להחטיא במידה רבה את המטרה שלשמה הן ניתנו, באשר הכשלים שעליהם הצביעה הנציבות ואשר עמדו בבסיס ההמלצות, עלולים לחזור ולהישנות. הנציבות שמה לעצמה כמטרה לטפל בקפידה בסוגיה זו, ולהמשיך לעקוב אחר האופן שבו הגופים המבוקרים מיישמים את ההמלצות, עד ליישומן המלא".

כך אומר (15.9.25) נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, בדוח הנציבות לשנת 2024. עוד הוא מצביע על סחבת בלתי מוצדקת בטיפולים בתלונות נגד אישים פוליטיים, ובראשם השרים איתמר בן-גביר ומאי גולן.

בשנה שעברה הוגשו לנציבות 239 תלונות, מתוכן 133 נגד הפרקליטות, 40 נגד המשטרה והתובעים מטעמה, 33 נגד מוסמכי היועצת המשפטית לממשלה, 16 נגד היועצת גלי מיארה והיתרה נגד גופים אחרים ומי שאינם מבוקרים. הנציבות קיבלה החלטה ב-265 תלונות, ו-25% מתוכן נמצאו מוצדקות; 43% נדחו על הסף בשל העדר סמכות. מבין התלונות שנמצאו מוצדקות, 38 עסקו בפרקליטות, עשר במשטרה, עשר במוסמכי היועצת ושמונה בייעוץ המשפטי לממשלה.

גרירת רגליים בנוגע לבן-גביר וגולן

צילום: בן-גביר. "זמן רב ללא הצדקה" [צילום: אריה אברמס/פלאש 90]

* השרה מאי גולן זומנה רק ב-2024 לחקירה על תאונת דרכים בה הייתה מעורבת ב-2020 (וסירבה להתייצב). "הטיפול בתיק לא נזנח על-ידי גורמי התביעה, [אך] התיק הועבר ממשטרת ישראל לבחינת הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה רק כשנתיים לאחר קרות האירוע, באופן שעל פניו אינו תקין לחלוטין, ודווקא במצבים כאלה, יש לצפות מגורמי התביעה לפעול ביתר מרץ לקידום התיק, תוך מתן תיעדוף לטיפול בו", אומר פינקלשטיין.

* לנציבות הוגשה תלונה על שיהוי בקבלת החלטה בשאלת העמדתו לדין של השר איתמר בן-גביר אומי בגין עבירות איומים, תקיפה ושימוש בנשק באופן בלתי חוקי. פינקלשטיין אומר: "הגם שהתביעה לא חרגה מפרק הזמן המירבי הנתון לה לטיפול בתיקים מסוג זה, לא ניתן להימנע מן הרושם שהטיפול בתיק נמשך זמן רב ללא הצדקה, וכי היה ראוי לקדם את הטיפול בו באופן נמרץ יותר, ובכך למנוע הותרת תיק פלילי פתוח משך זמן ארוך מדי נגד שר בממשלה המופקד על מערכת אכיפת החוק".

* בתלונה אחרת נטען, כי נוצר שיהוי בלתי סביר במתן אישור לחקירתו של סגן שר במסגרת חקירה נגד אביו. פינקלשטיין אומר:
"הגם שבהתאם להנחיות, הסמכות להורות על פתיחה בחקירה של סגן השר נתונה למשטרה, מצופה מן הפרקליטות - ודאי במקרים שבהם
היא מעורבת בתיק - לוודא כי אישור הפתיחה בחקירה אינו מתעכב יתר על המידה".

* פינקלשטיין מצא "שיהוי בטיפול בבקשת הפונה לפתוח בחקירה פלילית בעניין ייצוא מערכת פגסוס לגאנה, וכי במשך למעלה משנה הועברה הבקשה בין מספר לשכות והחלטה סופית בה לא התקבלה. הדברים מקבלים נופך חומרה, משעניינה של הבקשה בחשד נטען לביצוע עבירות פליליות בידי גורמים הנמנים עם משרדי הממשלה, וכי אין זו הפעם הראשונה שבה נמצא כי חל שיהוי ניכר בטיפול בבקשה מטעם הפונה לפתוח בחקירה פלילית בעניין ייצוא מערכת פגסוס למדינות שונות".

* "פרקליטות המדינה התעכבה מספר שנים בקבלת החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית נגד גורמים ישראלים שהיו מעורבים לכאורה בייצוא ביטחוני לבורמה ולגואטמלה. במהלך השנים המתלונן לא קיבל עידכונים מהפרקליטות בדבר התקדמות הטיפול בתיקים, ועל אף שההחלטות בתיקים כבר התקבלו, המתלונן עודכן על כך רק בעקבות פנייתו לנציבות".

* פינקלשטיין מצא, כי נפלה "שרשרת פגמים בטיפול הפרקליטות בבקשות הפונה לפתוח בחקירה פלילית נגד ארבעה אנשי ציבור בגין אירועי הסתה חמורים, ובכלל כך - עיכוב ממושך בטיפול בבקשות; העדר עידכון הפונה בהחלטות שהתקבלו; ותקלות בהעברת הפניות לגורמים הרלוונטיים". הטיפול בפניות "נמשך זמן רב, באופן שעלולה להיות לו השפעה על עריכת חקירה אפקטיבית ועל ניהול הליך פלילי, אם יוחלט על כך, וכן לפגוע באמון הציבור בגורמי אכיפת החוק, והדבר מטריד מאוד".

חומרת הסרסור בסוהרות לא נתפסה

צילום: כלא גלבוע. קשיים ראייתיים [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]

* פרשת ההטרדות המיניות ("פרשת הסרסור") של סוהרות בכלא גלבוע בידי אסירים ביטחוניים נחשפה בידי העיתונאי לירן לוי כבר בשנת 2018. "כבר מחשיפה זו היה צריך להיות ברור כי מדובר בפרשה חמורה לכאורה - כל מקרה בפני עצמו, וודאי משקלם המצטבר של כלל המקרים. בעבר לא הובנה במלואה חומרתם של הדברים, ועל כך יש להצר", אומר פינקלשטיין. עם זאת, הוא אומר, ההחלטה הראשונה לסגור את התיק נבעו מעמדה מקצועית בדבר קשיים ראייתיים, ולא מזדון ומכוונת הסתרה.

* פרקליטות מחוז ירושלים לא העבירה להגנה חומרי חקירה, כולל צילומים ממצלמות גוף של שוטרים; לאחר שהם הועברו וההגנה עיינה בהם, חזרה בה הפרקליטות מהאישום. פינקלשטיין אומר: "מדובר במקרה חמור, שבו הוגש כתב אישום נגד נאשם, על בסיס חומר חקירה חלקי, אשר עלול היה להוביל להרשעתו של הנאשם על לא עוול בכפו, תוך פגיעה בזכויות הנאשם באופן שהדעת אינה סובלת. בעצם הגשת כתב האישום נגרם אפוא עוול לנאשם, והיה עלול להיגרם לו עוול נוסף, חמור פי כמה".

* פרקליטות מחוז חיפה התעכבה מאוד במתן אפשרות להורי קטינים
לעיין בחומרי חקירה בתיק שעניינו התעללות בחסרי ישע, גם לאחר שהשימוע הסתיים. כתבי האישום הוגשו 16 חודשים לאחר פתיחת התיק במחוז, תוך חריגה משמעותית מזמני הטיפול הקבועים
בהנחיית פרקליט המדינה.

* נפגעת עבירת אלימות לא עודכנה בידי התביעה המשטרתית בקריית שמונה, שהתיק בעניינה בהסדר טיעון, ועל אף שהובטח לה שתעודכן, קולה לא נשמע בשלב הטיעונים לעונש. בדיון בו הוצגו פרטי ההסדר, הופיע מתמחה שנכלל ברשימת עדי התביעה, שהגיע לדיון ללא תיק התביעה.

* פרקליטות מחוז חיפה העבירה לטיפול מחלקת העררים ערר על סגירת תיק שעניינו עבירת מין, 17 חודשים לאחר הגשת הערר - בעוד ההנחיות קובעות שיש לעשות זאת תוך שלושה חודשים.

* נמצא שיהוי של שנתיים בטיפולה של פרקליטות המדינה בבקשה
לפתיחה בחקירה פלילית נגד שופט, בגין חשד לכאורה לביצוע עבירות פליליות, וזאת בין היתר בשל שגגה שנפלה בבחינת ראיות נוספות שהוגשו למשטרה.

המלצות שיישומן מתעכב זמן רב

צילום: לקבוע נוהל לטיפול בתלונות נגד מח"ש [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

* "טיפול במספר רב של תלונות שהוגשו לנציבות במהלך השנים, מלמד על כשל חוזר ונשנה שעניינו משך טיפולם הארוך של הגורמים הרלוונטיים בגופי התביעה, בבקשות להורות על פתיחה בחקירה פלילית בעניינים רגישים, אשר לגביהם קיים מנגנון ייחודי המצריך את אישור הפרקליטות או היועצת המשפטית לממשלה לפתיחה בחקירה. מדובר בתיקים בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת, המחייבים מטבע הדברים את בירור התלונות באופן יעיל ומהיר. דא עקא, שהטיפול בבקשות רבות כאלה מתמשך זמן רב ביותר, באופן אשר מחטיא את המטרה".

הנציבות המליצה מספר פעמים לקבוע מסגרת זמנים לטיפול בתיקים כאלה, אך ההמלצה "טרם קודמה ויושמה; זאת, חרף פניות הנציבות
במרוצת השנים בבקשה לקבל עידכון בדבר סטטוס יישום ההמלצה". הפרקליטות מסרה בתחילת השנה שנקבעו נוהלי עבודה בנושא, אך פינקלשטיין אומר שאין די בכך ובכוונתו לעקוב אחרי יישום המלצתו במלואה.

* הנציבות מצאה לאורך השנים, כי "המרשם הפלילי של חשודים
ונאשמים היה שגוי או לא מעודכן כדבעי, וזאת בין היתר בשל טעויות אנוש, תקלות טכניות, או עיכובים משמעותיים בהעברת הדיווחים לגורמים הרלוונטיים". הנציבות המליצה שהפרקליטים והתובעים המשטרתיים יחויבו לוודא את עידכון המרשם, אך הדבר לא נעשה.

* הנציבות המליצה לפני חמש שנים להפסיק את הנוהג לפיו תביעה אזרחית נגד שוטר מעכבת הליכים משמעתיים נגדו. הנוהג נותר בעינו.

* הנציבות המליצה לפני חמש שנים לקבוע הנחיות למעקב אחרי הליך השימוע, כדי למנוע את התארכותו לחודשים ואף לשנים. הדבר לא נעשה.

* הנציבות המליצה בשנת 2022 להסדיר את הטיפול בתלונות נגד עבודת אנשי מח"ש. היא שבה וקוראת לעשות זאת ללא דיחוי.