המסוק ראה - הבור היסס: התיעוד האווירי של שיירת טנדרים בין הנובה לבארי

מסוק קרב חמוש חג מעל כביש 232 בין מתחם הנובה לקיבוץ בארי, מזהה “המון טנדרים” עמוסי גברים ומעביר את התמונה ואת המיקום לבור התקיפה בקריה; לאחר דקות ארוכות של שיח בין תא־הטיסה לבור - אין אישור ירי, והמסוק עובר למשימה אחרת. למטה, ליד טנק צה"לי נטוש שהפך למקלט, נמשכת הצלה מאולתרת של עשרות בני אדם תחת אש. כך עולה מתיעוד ששודר בתחקיר של אילה חסון בכאן חדשות ומתחקירים משלימים מן החודשים האחרונים.

התיעוד ששודר מציג קטעים מהקלטת התקשורת בין המסוק לבור התקיפה: הטייס מודיע “רואים פה המון טנדרים נוסעים על ציר 232”, שולח נקודת ייחוס, ומבקש הכוונה. בבור מתקשים לקבוע זיהוי חד־משמעי, ובאין הכוונה קרקעית מדויקת - לא ניתנת הוראת חיסול. המסוק מנותק למטלה אחרת. עדויות מן הקרקע - של תת־אלוף (מיל') אורן סולומון, של שוטרים ושל ניצולים - מתארות קרב הגנה היקפי סביב הטנק עד הגעת תגבורות.

תמונת האוויר: השיירה שלא חוסלה

בתחקירי סוף 2024-2025 נרשם כי מסוק קרב חג מעל מרחב הנובה זיהה שיירת טנדרים אך לא תקף. חלק מן הפרסומים דיברו על כחצי שעה של טיסה, אחרים על חלון זמן קצר יותר; בכולם משותף קושי הזיהוי, היעדר הכוונה רציפה מן הקרקע והכרעה בבור שלא לשגר אש.

במקביל, תיאורי האויב מפרטים שיירה מאורגנת של כ־14 טנדרים, שני אופנועים וכ־120-100 מחבלים שעלו לציר 232 ופעלו דרומה־צפונה בין רעים לבארי. התיאור מסתנכרן עם אמירות הטייס על “המון טנדרים” באותו מרחב.

על הקרקע: הטנק כמקלט והצלה תחת אש

לפי העדויות, הטנק הנטוש שימש מחסה מאולתר לעשרות נמלטים. סולומון - קצין שריון ותיק - תיאר אש כבדה ממספר כיוונים, ירי RPG, מחסור בתחבושות ובתחמושת קצרה. שוטרים ואזרחים נקלעו לקרב מטווחים משתנים, ופעולות חירום בסיסיות הצילו פצועים. מתחת לזחל הטנק הסתתרו ניצולים, ובהם צעירה שנפגעה מהדף. קצין מודיעין מהמשטרה שהגיע למקום במסגרת משימה אזרחית לחלוטין מצא עצמו מארגן קבוצות בריחה קטנות מזרחה, כדי לצמצם פגיעה. עדויות מסוג זה הוצגו לאורך חודשים בכלי התקשורת, ועתה הן מתחברות לראשונה לשכבת התיעוד האווירי.

ההכרעה בבור התקיפה: דילמה מקצועית או מחדל שיקול דעת

צילום: שיירת הטנדרים על 232 [כאן 11]

תשובת דובר צה"ל, כפי שצוטטה בשידור, קובעת כי “האירוע תוחקר והוצג במלואו לרמטכ"ל... הצוות פעל-כנדרש בתנאי לחץ ובמחסור תמונת מצב; יכולת ההבחנה בין אזרחים למחבלים כמעט שלא הייתה אפשרית ללא הכוונה מדויקת מהקרקע”. זה מתיישב עם שורת ממצאים מערכתיים שעלו בחודשים שקדמו לשידור - כשלים בשרשרת הנחיה, פערי חפ"קים והגעה מאוחרת של כוחות סדורים. מנגד, עולה שאלה ציבורית כבדת משקל: באירוע רב־זירתי של טבח נמשך, האם נדרש היה אימוץ “הנחת אויב” ביחס לשיירות טנדרים בעומק ישראל, או שמא סכנת פגיעה באזרחים הכריעה בצד הסייג.

על-פי התחקיר שנחשף באפריל 2025, נרצחו 378 בני אדם במרחב מסיבת הנובה והצירים הנלווים אליה, ו־44 נחטפו. זהו האירוע בעל מספר הנרצחים הגבוה ביותר מבין אתרי 7 באוקטובר. נתונים מוקדמים יותר דיברו על 364; המספר עודכן במסגרת תחקירי צה"ל.

שאלות פתוחות

* מי בבור התקיפה נשא בסמכות ההכרעה באותו חלון, ומה היה הבסיס העובדתי לאי־אישור ירי.
* האם הוגדרו ביום האירוע פק"לים אוויריים ספציפיים לשיירות טנדרים בעומק ישראל - והאם מולאו.
האם הועברה למסוק הכוונת קרקע רציפה, ואם לא - מדוע לא הוקצתה בזמן אפס חוליית הכוונה ייעודית לזירת 232.

7 באוקטובר הבליט את מרכזיותו של כביש 232 כעורק תנועה - למחבלים ולנמלטים גם יחד. במקומות אחרים על הציר נבלמו שיירות גדולות בבלימה קרקעית־אווירית משולבת, אולם סביב נובה-בארי נותר חלון שבו שיירת טנדרים חמושה לא סוכלה מן האוויר. הממצאים מאששים את התלות ההדדית: ללא הכוונה מדויקת מהקרקע, גם תצפית ברורה לא הופכת להכרעת אש.