חקירת אביעד גליקמן - דיון מיוחד בהשתתפות בכירי מערכת אכיפת החוק

חשיפה של העיתונאי אבישי גרינצייג בערוץ i24News מגלה (11.9.25) כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פעלה במקרה של אביעד גליקמן באופן שונה מהחלטותיה בעבר. בעוד שבעבר אישרה ללא עיכובים וללא דיונים מיוחדים חקירת עיתונאים אחרים, הפעם - לאחר שעיכבה את חקירת גליקמן - היא כינסה צוות רחב במיוחד של בכירים מהמשטרה, מהפרקליטות וממשרד המשפטים כדי לדון בדרישת המשטרה לחקור את גליקמן באזהרה, בחשד שדחף עובדת של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו - גל דבוש.

בדיון השתתפו חמישה קציני משטרה בכירים, בהם תנ”צ שלומית לנדס, ראש חטיבת החקירות, וניצב בועז בלט, ראש אגף חקירות ומודיעין. לצדם נכחו פרקליט המדינה עמית איסמן, המשנים לפרקליט המדינה אלון אלטמן ואפרת גרינבוים, וכן בכירים במערך ייעוץ וחקיקה - בהם שרון אפק, הד”ר חגי הרוש והד”ר יונתן קרמר. המשנה ליועמ”שית לעניינים חוקתיים, אביטל סומפולינסקי, זומנה אך נעדרה מהדיון.

ניצב בלט טען כי עצם קיומו של הדיון “אבסורדי”, מאחר שהמשטרה פעלה בזהירות ואספה עדויות לפני שהגיעה להחלטה. לדבריו, משקיים חשד סביר, קיימת חובה לחקור גם עיתונאי.

צילום: [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 09]

מנגד, מיארה הדגישה כי יש לנהוג משנה זהירות כאשר מדובר בחקירת עיתונאי, מחשש לפגיעה בחופש העיתונות. בפרקליטות הזהירו מפני יצירת תקדים שבו כל דחיפה בזירת תקשורת עלולה להסתיים בחקירה פלילית. אנשי משרד המשפטים הוסיפו כי יש להפיק לקחים מפרשת חקירתו של העיתונאי צביקה קליין (“קטרגייט”), שנעשתה ללא דיון מעמיק.

בכיר נוסף בדיון ציין כי נראה שמדובר בדחיפה לצורך התקדמות לעבר שרה נתניהו ולא בתקיפה מכוונת, אולם מאחר שהוגשה תלונה והצטברו עדויות - יש לאפשר למשטרה למצות את החקירה, גם אם בסבירות גבוהה התיק ייסגר.

בתום הדיון הודיעה מיארה כי אינה מקבלת החלטה בשלב זה, ותכריע בהמשך כיצד לנהוג בתיק.

למשטרת ישראל יש נוהל מיוחד לחקירת עיתונאים

כתב News1 עידן יוסף, מציין, כי הנוהל של משטרת ישראל לחקירת עיתונאים מעמיד את נקודת המוצא: לחקירה נגד עיתונאי או כלי תקשורת יש פוטנציאל פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות, ולכן המשטרה תפעל באיפוק ורק לאחר מיצוי חלופות; כל פנייה לכלי תקשורת, חקירת עיתונאי או גביית עדות ממנו טעונות אישור ראש אח"מ או המשנה לפרקליט המדינה, ובכלל – אין לבקש חומר שכבר פורסם אלא בנסיבות חריגות שבהן אין דרך אחרת להשיגו.

הנוהל חל כשנדרשת חקירת עיתונאי בקשר לליבת עבודתו, ובמקרים רגישים אף כשאין מדובר בעבירה אגב עבודתו; אם העבירה איננה קשורה לעבודתו אין צורך באישור, אך יש ליידע את ראש אח"מ. טרם חקירה נבחנות אמות מידה: קיום חלופות להשגת המידע, חומרת האירוע, נחיצות הראיות ופוטנציאל הפגיעה במקורות ובחופש הביטוי. מסלול האישור: קצין אח"מ מחוזי מעביר את התיק למדור חקירות, לרח"ט חקירות, ומשם לראש אח"מ; עדות פתוחה טעונה אישור ראש אח"מ, וחקירה באזהרה טעונה גם את אישור המשנה לפרקליט המדינה, עם אפשרות לאישור טלפוני מתועד במקרים דחופים.

חיפוש אצל עיתונאי או בכלי תקשורת החשוד בעבירה הקשורה לליבת עבודתו ייעשה בצו בית משפט בלבד, לאחר אישור ראש אח"מ ואישור המשנה לפרקליט המדינה; בבקשת הצו יש לנמק ולציין את חשיבות החיפוש לעשיית משפט צדק. אם במהלך החיפוש נתפס חומר שלגביו נטען חיסיון – ייאטם במעטפה ויועבר להכרעת בית המשפט. פנייה לקבלת מסמכים וחומרים מכלי תקשורת תיעשה ככלל בצו, אלא אם הכלי מוסר אותם מיוזמתו – ואז התמסורת תתועד בכתב; במקרה של סירוב לקיים צו, יש להיוועץ עם רח"ט חקירות ועם המשנה לפרקליט המדינה. תוצאות חקירה או חיפוש ידווחו לראש אח"מ.