עימות על עתיד השוק: סרוגו מזהיר מירידת מחירים, דמרי משיב שהכלכלה חזקה

עימות חזיתי נרשם (7.9.25) בין נציגי ענף הבנייה והיזמות, בכינוס הנדל"ן השנתי של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה “זמורה” והמרכז האקדמי פרס ברחובות; במקביל עלו קווי מדיניות שנויים במחלוקת מצד גורמי ממשלה וגופים לאומיים. בין היתר הוצגה תמיכת רשות המיסים בקידום כלי חקיקה להאצת התחדשות עירונית בבניינים שנפגעו במלחמה, נמתחה ביקורת על עצירת שיווקי קרקע ועל עיכובים בתשתיות, ומנגד נשמעו הערכות שלפיהן הביקוש הכבוש יפרוץ עם ירידת הריבית.

הכינוס נערך תחת הכותרת “ממשבר לצמיחה: אתגרי שוק הנדל"ן בצל המלחמה”, והשתתפו בו השר המופקד על שיקום הצפון והדרום זאב אלקין, מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט, מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר, ראש עיריית רחובות מתן דיל, איש העסקים רמי לוי, וראשי ענף הקבלנות והיזמות. הדוברים דנו בהשפעות המלחמה על הדיור, בשיקום אזורי העימות ובתכנון לטווח בינוני וארוך.

העימות שסימן את היום: סרוגו מול דמרי

צילום: יגאל דמרי, בני ארביב, ראול סרוגו [צילום: יואל אליווה]

במושב “קשיי הייזום והביצוע לאחר המלחמה” פרץ עימות חריף. ראול סרוגו טען כי “נתניהו זנח את נושא פיתוח התשתיות. יש 80 אלף יחידות שלא נמכרו. הממשלה עוסקת בכיבוי שריפות במקום בחזון”. לדבריו, אם המלחמה תימשך והריבית לא תרד, תגיע ירידת מחירים משמעותית; השוק סובל מעצירת שיווק קרקעות, מה שידרדר את האיזון.

מנגד, יגאל דמרי השיב כי “מזל שלנו שהוא ראש הממשלה! הכלכלה חזקה. לא מכיר 80 אלף, להערכתי 30-20 אלף דירות”. דמרי, שבונה בהיקף גדול בדרום, ציין כי מחירי דירות בערי הנגב זינקו בשנים האחרונות וכי כבר במהלך המלחמה נרשמה עלייה במחירים ביישובים שספגו אש: “הביקוש קיים ויתפרץ עם ירידת הריבית”.

נעיר, כי הפער בין נתוני הסביבה העסקית שסיפקו סרוגו ודמרי מצריך בירור מעמיק. כאשר ראש ארגון קבלנים לשעבר מצביע על מלאי לא מכור בהיקף 80 אלף דירות, ולצדו יזם מוביל טוען למחצית מכך, הציבור זכאי לנתון מדוד ושקוף. כאן נדרשת אחריות ציבורית של הגופים הממשלתיים והחברות להציג מספרים מפורטים לפי מחוז, שלב בנייה וסוג דירה.

רשות המיסים: תמיכה בהאצת התחדשות לבניינים שנפגעו

צילום: [צילום: יואל אליווה]

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, הציג קווי פעולה בתחום גביית המיסים והפיצויים, ותמך בקידום הצעה ממשלתית המאפשרת הקמה מואצת של מיזמי התחדשות עירונית בבניינים שנפגעו – באמצעות פינוי דיירים, אכלוס בדירות שיירכשו והקלה בהליכי רישוי ובהסכמות. זהו חידוש המעורר מחלוקת, משום שלהליכים המקלים יש גם פגיעה אפשרית בזכויות קניין של דיירים שאינם מעוניינים במיזם. אהרונוביץ' הוסיף כי מערכת “חשבוניות ישראל” למאבק בהון השחור חוסכת תשומות משמעותיות, ואם תחסום חשבוניות פיקטיביות במלואן – החיסכון למדינה עשוי להגיע, בחשבון זהיר, לעשרות מיליארדים מדי שנה.

עוד אמר אהרונוביץ': בתקופת המלחמות האחרונות הוגשו עשרות אלפי תביעות נזק ישיר; “עם כלביא” לבדו הניב יותר מ־54 אלף תביעות בתוך 12 ימים – נתון שמחדד את הצורך בפתרונות שיקום מהירים ובמסגרות תקציביות יציבות.

אלקין: תקציבי שיקום בהיקף דו־ספרתי של מיליארדים

רמ"י: “אין משבר דיור”; דגש על מלאי לא מכור

אם אין מחסור ביחידות דיור ובכל זאת מחירי השוק אינם מתיישרים למטה, עולה השאלה האם מנגנוני המכרז, דרישות ההון ותנאי ההיתרים מספקים תמריץ נכון להשלמת בנייה ושיווק מהיר, ובפרט בפריפריה הרחוקה. כאן נבחנת יעילות האסדרה, לא רק מספר המכרזים.

חברת החשמל: “הביורוקרטיה חונקת”

יו"ר זמורה, אלון יוניאן, אמר כי המלחמות האחרונות טלטלו את הענף ויצרו צורך בדיון עומק על אתגרי שוק רגיש למדיניות ולמצב ביטחוני. רקטור המרכז האקדמי פרס, פרופ׳ רון שפירא, הוסיף כי מדיניות התכנון והבנייה בעשורים האחרונים העמיקה אי־שוויון, משום שההתחדשות העירונית מתכנסת למרכז הארץ ותשתיות מועדפות אליו. מכאן הצורך בתכנון מפורט, תמריצים ותיעדוף תעסוקה ונגישות בפריפריה.