שליש ממשפחות המילואימניקים חוות קשיים כלכליים בעקבות המלחמה

סקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף את עומק ההשפעה של שירות המילואים במלחמת חרבות ברזל על חיי היום־יום של המשרתים ובני משפחותיהם. הנתונים מגלים כי הפגיעה ניכרת בשלושה מישורים מרכזיים: תעסוקה, לימודים אקדמיים ומצב כלכלי.

פגיעה בתעסוקה - העצמאיות בראש הנפגעות

בעוד 25% מבנות הזוג השכירות דיווחו על פגיעה בעבודתן, בקרב העצמאיות מדובר בזינוק חד: 73% העידו כי העסק שלהן נפגע. בנוסף, כ־30% מהשכירות סבלו מקיצוץ בשכר ו־3% פוטרו לחלוטין. הפגיעה בולטת במיוחד אצל משפחות של משרתי זרוע היבשה - שם כמעט כל מדד שלילי גבוה יותר בהשוואה לזרועות אחרות.

ממצא מעניין נוסף: כמעט מחצית מבנות הזוג שלא עבדו לפני 7 באוקטובר, נכנסו לשוק העבודה מאז. רבות מהן החלו לעבוד כשכירות, לעיתים מתוך אילוץ כלכלי.

לימודים אקדמיים - ביטולים, דחיות וירידה בציונים

המילואים השפיעו גם על הלימודים. בקרב הסטודנטים עצמם נמצא כי שיעור ביטול ההרשמה ללימודי תואר ראשון היה דווקא נמוך יותר מהממוצע הכללי, וסטודנטים במילואים נטו פחות להפסיק לימודים לאחר השנה הראשונה. עם זאת, ככל שהשירות התארך - הסיכוי לביטול או דחייה עלה.

בצד בני הזוג התמונה קשה בהרבה: 47% מהסטודנטיות דיווחו על ירידה בציונים, 29% נאלצו לדחות קורסים ו־8% הפסיקו לחלוטין את לימודיהן. אומנם 45% קיבלו הקלות מהאוניברסיטאות והמכללות, אך לא תמיד היה בכך מענה מספק.

קושי כלכלי - שליש מהמשפחות נפגעו

34% ממשפחות המילואימניקים העידו על פגיעה כלכלית ישירה. שיעור הקושי גבוה במיוחד בקרב גרושות (58%) ורווקות עם ילדים (48%). גם בקרב משפחות עם ילדים נרשם שיעור גבוה יחסית של מצוקה (35%). הפגיעה הכלכלית קשורה ישירות לאורך השירות: ממשפחות שחוו עד 50 ימי מילואים, דרך 150 ימים, ועד לשירות של מעל 250 ימים - ככל שהזמן מתארך, כך מתרחב גם הקושי.

זהו הסקר הראשון שמבצעת הלמ"ס בקרב משפחות משרתי מילואים, והוא נערך באפריל־מאי 2025 בקרב אלפי משקי בית. המטרה: להבין את ההשלכות הרחבות של המלחמה על העורף, ולספק בסיס לעיצוב מדיניות מותאמת - הן עבור המשרתים עצמם והן עבור בני משפחותיהם.