דוח חדש: רק מחצית הסטודנטים נחשפים לשירות הציבורי במהלך לימודיהם

דוח חדש שפרסמו מוסד שמואל נאמן וארגון "תשתית" מתריע על ירידה מתמשכת ביוקרת השירות הציבורי וביכולתו למשוך כוח אדם איכותי. לצד האבחון המדאיג, מציע הדוח מפת דרכים מפורטת לשיקום ולחיזוק השירות הציבורי באמצעות חיבור הדוק עם מערכת ההשכלה הגבוהה.

ירידה באמון ובשביעות הרצון

* שביעות רצון מהשירותים הציבוריים ירדה בעקביות בין 2001 ל־2020.
* אמון הציבור במוסדות המדינה נמצא במגמת ירידה מתמשכת לאורך אותן שנים.

החוקרים מזהירים כי תהליך זה פוגע במעמד השירות הציבורי כמעסיק: צעירים רבים מעדיפים את המגזר הפרטי, שבו השכר גבוה פי שניים ואף פי שלושה, ותהליכי הקבלה מהירים בהרבה.

חשיפת סטודנטים - רק חצי נחשפים

החשיפה גם ריכוזית: מרבית הסטודנטים שמגיעים לשירות המדינה הם מהאוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בר־אילן, בעוד שבוגרי מוסדות אחרים כמעט ואינם מיוצגים.

טבלה נוספת מגלה נתון מקומם: 44.3% מהסטודנטים שנחשפו לשירות הציבורי עשו זאת דרך חברים ומשפחה, בעוד ירידי תעסוקה בקמפוס - הכלי המרכזי במגזר הפרטי - כמעט ואינם רלוונטיים (2.3% בלבד).

חלון זמן קריטי אחרי ה־7 באוקטובר

13 הצעות מרכזיות

הדוח פורש 13 צעדים אופרטיביים, בהם:

* קורסי חובה או בחירה בכל החוגים על שירות ציבורי.
* סיורים לימודיים במשרדי ממשלה, הכנסת ובתי חולים ציבוריים.
* ירידי תעסוקה ייעודיים לשירות המדינה.
* התמחויות במשרדי ממשלה כחלק אינטגרלי מהתואר.
* חממות חדשנות לפתרון אתגרים ציבוריים.
* מסלולי עתודה והכשרות ייעודיות במקצועות חסרים.
* עמיתי מדיניות - שילוב סטודנטים מצטיינים בליווי תהליכי קבלת החלטות.
* רכזי שירות ציבורי בקמפוסים שיקשרו בין סטודנטים למשרדי הממשלה.

ירין רוזן, ראש תחום מחקר ופיתוח בארגון "תשתית", מוסיף: "בחיבור שבין האקדמיה לשירות הציבורי קיימת הזדמנות אדירה. אם היא תשמש ערוץ מרכזי להכשרת ההון האנושי, כולנו נרוויח - גם החברה הישראלית, גם האקדמיה עצמה".

המחברים מסכמים: האקדמיה צריכה להפוך ל"מסלול אזרחי" מקביל למסלול הצבאי. בלעדיו - לא ניתן יהיה לגייס את דור העתיד של המנהיגות הציבורית בישראל.