בנק לאומי לישראל הגיש לבית המשפט העליון את ערעורו של פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים מחודש יוני, לפיה עשרות סעיפים בחוזה העו"ש של הבנק ('תנאים כללים לפתיחת חשבונות/פקדונות') כוללים תנאים מקפחים - ודינם להתבטל, כדרישת חוק החוזים האחידים.
כזכור, בית הדין - בהרכב השופט יהונתן עדיאל והחברים ד"ר שחר ליפשיץ ועובדיה שרגאי - נתן את פסק הדין בבקשה של הפיקוח על הבנקים והיועץ המשפטי לממשלה לבטל תנאים מקפחים בחוזה העו"ש האחיד של בנק לאומי.
בפסק דינו, הורה בית הדין על ביטולם או שינויים של המבוא לחוזה העו"ש, הפסקה האחרונה שלו ו-30 סעיפים נוספים בו. הסעיפים שבוטלו כוללים, בין היתר, סעיף המעניק לבנק זכות לבטל את מסגרת האשראי של הלקוח על-פי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק. בית הדין קבע שביטול מסגרת האשראי ללקוח על-פי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק היא מקפחת בדרך כלל, ורק בנסיבות מסויימות יוכל הבנק לפעול כך. להחלטה בהרחבה, ראו ידיעה קודמת בנושא.
הבנק: בית הדין הקנה הגנת-יתר ללקוחות ולא התחשב באינטרסים שלנו
בהודעת הערעור של בנק לאומי, שהוגשה באמצעות עורכי הדין בני לוינבוק, ענת לנדוור וליאת עיני-נצר ממשרד ב. לוינבוק ושות', נטען כי בית הדין לחוזים אחידים שגה בכך שקבע קביעות וביטל סעיפים שעמדו במבחן הפסיקה ואושרו על-ידי בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, והעדיף את עניינם של הלקוחות מעבר לצורך ההגנה עליהם.
עוד נטען בערעור, כי בית הדין שגה גם בכך שלא הביא בחשבון את האינטרסים המסחריים של הבנק, התערב בהוראות המגנות על אינטרסים לגיטימיים של הבנק ולא עשה את האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים. כן נטען, כי קביעותיו של בית הדין יגרמו לייקור ולפגיעה בשירות שיסופק ללקוח במערכת הבנקאית כולה.
בנק לאומי טוען, כי בית הדין לא הבחין בין סיטואציה של הפחתה או ביטול של מסגרת האשראי לאחר הודעה מוקדמת ובין הפחתה או ביטול מיידיים, במקרים בהם הבנק עלול להסתכן באי יכולת לגבות את האשראי. לטענת הבנק, אם אכן אין הוא מחוייב לתת אשראי, כפי שגם קבע בית הדין, אזי אחת התוצאות של מצב זה היא, שניתן להעמיד את האשראי לפרעון מיידי, תוך מתן הודעה מספיקה מראש.
מדוע לדרוש בישראל תנאים מחמירים יותר מגרמניה ואנגליה?
עוד נטען בכתב הערעור, כי בית הדין מפנה בנושא זה למשפט המשווה, ומתברר כי הן במשפט הגרמני והן במשפט האנגלי קיימת האפשרות לבטל או להפחית את האשראי ללא מילוי התנאים הקשים שמציב בית הדין, ועל-כן אין מקום לדרוש דווקא בישראל תנאים מחמירים יותר.
כתב הערעור מתייחס בין היתר גם להוראת בית הדין, לפיה ניתן לתת הודעה בעל-פה על ביטול שיקים. הבנק, מאידך, עומד על-כך שבעקבות ההודעה בעל-פה צריכה לבוא באופן מיידי ובאותו היום גם הודעה בכתב.
בהתייחס לפסקה האחרונה של החוזה, טוען הבנק כי בית הדין שגה בכך שקבע, שאותו חלק בפסקה הקובע כי הלקוחות קראו את החוזה ומסכימים לאמור בו, הינו בגדר תנאי מקפח. לטענת בנק לאומי אין זה מתקבל על הדעת, שלקוח יחתום על הסכם וישאיר בספק את השאלה האם הוא מסכים לתוכנו.
מהו חוזה אחיד?
נזכיר, כי חוק החוזים האחידים מגדיר "חוזה אחיד", כ"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". בדרך כלל מדובר בחוזים צרכניים, אותם גיליונות צפופי שורות וזעירי-פונט, עליהם אנו נדרשים לחתום כשאנו זקוקים לשירותיהם של גופים גדולים כמו הבנקים והחברות הסלולריות.
בשל הא-סימטריה המובנית בין ה"ספק" (מנסח החוזה האחיד) ל"לקוח" (הצד הנדרש לחתום על החוזה כמו שהוא), מטיל החוק מגבלות על תוכנו האפשרי של חוזה כזה. סעיף 3 לחוק קובע, כי בית משפט הדן בסכסוך בין צדדים לחוזה אחיד, וכן בית הדין לחוזים אחידים, הדן בחוקיות תנאים בחוזה אחיד, רשאים לבטל "תנאי מקפח" בחוזה. 'תנאי מקפח' הוא, "תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות".
ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה