ניסוי חקלאי מקיף שנערך הקיץ (2025) במושב צלפון בחן את ביצועי ארבעה סוגי תעלות NFT (Nutrient Film Technique) בגידול חסה הידרופונית. בשיטה זו מוזרמת לתעלות שכבה דקה של תמיסת הזנה, ללא מצע גידול מוצק, והיא מאפשרת שליטה מדויקת בתנאים, חיסכון במים והשגת תנובה גבוהה במיוחד של ירקות עלים.
במסגרת הניסוי הושוו ארבעה סוגי תעלות - מתוצרת "אריאל גלובל", "טפקיט חדש", "טפקיט ישן" ו"דן טק". בכל תעלה נשתלו שתילי חסה משלושה זנים (גוגן, לאליק וסרטרה), ונמדדו משקליהם במועד הקטיף. בנוסף הותקנו חיישנים למדידת טמפרטורה בתוך התעלות לאורך כל תקופת הגידול.
ממצאים עיקריים
משקל ראשי החסה: בכל שלושת הזנים התקבל משקל ממוצע גבוה במיוחד בתעלת "אריאל גלובל", שגודלה הייחודי (בסיס תחתון רחב) אפשר לשתילים יציבות טובה יותר ועומד שתילה נמוך יותר (15 ס"מ בין חורים לעומת 24-30 ס"מ בתעלות אחרות). בתעלת "טפקיט חדש" התקבלו גם כן תוצאות טובות, ובמיוחד בזן סרטרה, שם משקל החסה היה גבוה יותר לעומת תעלת "טפקיט ישן".
טמפרטורה: בתעלות "דן טק" ו"טפקיט ישן" נמדדו טמפרטורות נמוכות יותר, שנשארו יציבות לאורך היום. בתעלת "אריאל גלובל" נרשמו טמפרטורות גבוהות יחסית - מה שתרם לעלייה במשקל הצמחים, אך יצר גם תנאים פחות אחידים.
מסקנות: גידול חסה בשיטת NFT נמצא יעיל בכל סוגי התעלות, אולם ההבדלים בעיצוב התעלה ובמרווחי השתילה השפיעו ישירות על התפוקה. בתעלות רחבות עם מרווחי שתילה נמוכים יותר נרשם יבול גבוה משמעותית, בעוד שבתעלות הצרות נשמרה טמפרטורה נמוכה ויציבה יותר, אך התפוקה הייתה נמוכה יותר.
המשמעות לחקלאים
המסקנות מראות כי עיצוב התעלה ועומד השתילה הם גורמים מרכזיים בקביעת משקל היבול הסופי. חקלאים המעוניינים למקסם את התפוקה יכולים להעדיף תעלות רחבות כמו "אריאל גלובל", בעוד שמי שמבקש לשמור על תנאים תרמיים יציבים יותר עשוי לבחור בתעלות "דן טק" או "טפקיט ישן".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה