ביהמ"ש סירב לאכוף בישראל פסק נגד ממשלת ספרד ב-20 מיליון אירו

חברת סאנפלאואר הגרמנית אינה יכולה לאכוף בישראל פסק בוררות המחייב את ממשלת ספרד לשלם לה 18.4 מיליון אירו והוצאות בסך 1.5 מיליון אירו. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, קבעה, כי ישראל אינה הפורום הנאות למימוש הפסק.

סאנפלאואר ושיכון ובינוי אנרגיה הישראלית תבעו מממשלת ספרד 78 מיליון אירו, בטענה שהפחיתה את מחירי החשמל בשלושה פרויקטים לאנרגיה סולארית שהקימו השתיים במדינה, ואשר אותם מכרו בהמשך. החברות טענו, כי הסתמכו על התנאים שקבעה ספרד ב-2007, וזו לא הייתה רשאית לשנותם בשנים 2014-2010.

הפסק ניתן בידי המרכז הבינלאומי ליישוב סכסוכים, הפועל בפריז מכוח האמנה ליישוב סכסוכי השקעות בין מדינות ואזרחי מדינות אחרות -International Centre for Settlement of Investment Disputes (ICSID). זאת, על-פי אמנת האנרגיה - Energy Charter Treaty (EST), המסדירה השקעות בינלאומיות בתחום זה.

ספרד טענה, כי ישראל אינה הפורום הנאות לאכיפת פסק הבוררות: בניגוד לשו"ב הישראלית, בסכסוך בינה לבין סאנפלאואר לא מעורב שום גורם ישראלי; לצדדים לא הייתה ציפייה להתדיין בישראל; לספרד אין נכסים בישראל; וסאנפלאואר צריכה לפנות לבית המשפט בגרמניה. סטנפלאואר טענה, כי אמנת ICSID מחייבת את בית המשפט בישראל לאכוף את פסק הבוררות, שכן הזוכים על-פי ההליך רשאים לאכוף אותו בכל מדינה שירצו.

שבח קיבלה את עמדתה של ספרד (25.8.25) וציינה: "קל להיווכח כי אין שום זיקה בין הסכסוך של סאנפלאואר וספרד לבין ישראל. סאנפלאואר היא חברה גרמנית שהתאגדה בגרמניה, השדות הפוטו-וולטאיים הוקמו על אדמת ספרד, ההשקעה בוצעה בספרד, הדין הוא הדין האירופי, צו הסובסידיות הוא צו ספרדי, והליך הבוררות התנהל בצרפת". יו"ר סאנפלאואר, נבות בר, כלל לא התייחס בתצהירו לשאלת קיומם של נכסים ספרדיים בישראל ולציפייה שהפסק ייאכף בארץ, היא מציינת.

"סאנפלאואר גם לא כופרת ביכולתה להגיש את ההליך בגרמניה, ארץ התאגדותה, או בספרד, ארץ הסכסוך, או במדינות אחרות באיחוד האירופי, והיא לא עשתה כן לא מפני שחששה מהליך לא הוגן במדינות אלו, אלא משום שידעה כי בקשתה תידחה", מוסיפה שבח. לישראל אין כל עניין לדון בסכסוך על חשבונם מתדיינים מקומיים, והיענות לבקשה תטיל עומס ממשי על בתי המשפט.

לא לכבול את ידיו של בית המשפט

לדברי שבח, "לא מתקבל על הדעת לאפשר מצב בו בתי המשפט בישראל יהפכו לכלי קיבול עולמי של הליכי הכרה ואכיפה של מתדיינים ממדינות קרובות ורחוקות מעבר לים, שאין להם כל קשר לישראל
זולת היותה חברה באמנה, וזאת על חשבון ניהול המשפטיים השוטפים" - ובמיוחד כאשר בקשה לאכיפת פסק בוררות אינה חייבת באגרה.

"מדינת ישראל גם לא צריכה לתת יד לניסיון אפשרי של זוכה בפסק בוררות בינלאומית למרר את חיי יריבו שהפסיד בהליך והמתגורר בצידה השני של היבשת ושם גם נכסיו, ולאפשר לו לגרור אותו להליך משפטי בישראל, ללא שום זיקה אליה אלא רק על יסוד חברותה באמנה", מוסיפה שבח.

בתי המשפט בישראל כבר פסקו שיש להם שיקול דעת באכיפת פסקים כאלה, מציינת שבח. במקרה זה, המסקנה היא "הימנעות מלהידרש להליך וזאת מחמת האינטרס הציבורי, מחמת תיקונו של עולם, שלא להכניס ראשנו בין שני הרים גבוהים ולא להתערב בעניין בינלאומי שאין למדינת ישראל כל נגיעה אליו. הפעלת שיקול הדעת בענייננו קוראת לאי התערבות, לשמירה על עיקרון הנימוס הבינלאומי ולכיבוד הדדי של היררכיית הנורמות המקובלות בתוך הסדר המשפטי של האיחוד האירופי".

את סאנפלאואר ייצגו עוה"ד אלי כהן, ניר קידר, נונה לרנר ונתן רוטשטיין; את ספרד ייצגו עוה"ד יוסי מרקוביץ, איתי גרוס ונתנאל
אגו; את הנציבות האירופית ייצגו עוה"ד יונתן ברמן ואורי אדלשטיין; ואת היועצת המשפטית - עו"ד איריס גילברד.