העליון: בעבירות כלכליות יש צורך בענישה משמעותית, לשמירת שוק הוגן

העונש הראוי על הסדר כובל הוא מאסר בפועל, גם אם לתקופה שניתן להמיר אותה לעבודות שירות. ככלל, בעבירות כלכליות יש צורך ב"ענישה ממשית ומשמעותית, תוך העברת מסר חד וברור לשם שמירה על שוק הוגן". כך אומר (1.9.25) שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב. הוא דחה את ערעורה של איילת יונגסטר, לשעבר מנהלת במשרד הנסיעות גשר, אשר נדונה לחמישה חודשי מאסר על חלקה בקרטל המסעות לפולין.

בפרשה זו הורשעו שורה של משרדי נסיעות ומנהליהן, אשר בעשור הקודם סיכמו שלא להתחרות זה נגד זה במכרזי המדינה ובתי הספר למסעות לפולין. יונגסטר הודתה בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובהיותה צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. שופט בית המשפט המחוזי מרכז, חגי טרסי, דחה את בקשת ההגנה להסתפק בעבודות שירות, אך מיקם את עונשה של יונגסטר בתחתית המתחם (15-5 חודשי מאסר) בשל נסיבותיה האישיות, חלוף הזמן והתנאים הקשים בכלא נווה תרצה.

כבוב מזכיר, כי כבר לפני 20 שנה קבע בית המשפט העליון, כי העונש הראוי בעבירות הגבלים הוא מאסר בפועל, שכן (כדברי השופטת דליה דורנר) "מטרתם [על העבריינים] היא הפקת רווחים קלים על חשבון הציבור". זוהי ההלכה הפסוקה, שכן (כדברי השופטת איילה פרוקצ'יה) עבריינות הצווארון הלבן "באה דווקא ממקור של כוח ושררה, תיחכום והשכלה, ונכונות לנצל את חולשתו וחוסר האונים של הזולת כדי להאדיר כוח ועוצמה כלכלית. מציאות זו מחריפה את הדופי המוסרי הנלווה לעבריינות הכלכלית ואת השלילה שבה כתופעה חברתית".

קרטל המסעות לפולין היה "בפעולה עבריינית חמורה שפוגעת בערכי יסוד כלכליים וחברתיים ואשר ניצבת בסתירה לגרעין הקשה של דיני התחרות הכלכלית, שנועדו לשמור על השוק החופשי ולהצר צעדיהם של הסדרים פוגעניים". כבוב מוסיף: "עבירות כלכליות הן רעה חולה שתמיד יש מי שנפגעים מהן. דברים אלה נכונים בין אם יהא זה הכיס הפרטי של המשקיע או החוסך האינדיבידואלי או שמא תהא זו הקופה הציבורית שנפגעה".

לדבריו, "הדעת נותנת כי ההסדר הכובל מושא ענייננו, בפרט בשים לב להיקפו ומשכו, גרם לפגיעה, בין היתר, בציבור ההורים שנאלצו לשאת במחיר שאינו תחרותי על-מנת לשלוח את ילדיהם למסע החשוב לפולין. אף לא מן הנמנע כי היו בני ובנות נוער, משפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שנבצר מהם לצאת למסע לפולין כלל".

"להילחם באותם מרעין בישין באופן נחרץ"

צילום: כבוב. הדרך היחידה להרתעה יעילה [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]

עוד אומר כבוב, כי תחתית מתחם הענישה בעבירות הגבלים צריכה להיות למעלה מתשעה חודשי מאסר (התקופה המירבית שניתן להמיר בעבודות שירות), וכי למעט בנסיבות חריגות של ממש - יש להורות על מאסר בפועל, גם אם לתקופה קצרה יותר. זאת, "מכיוון שזוהי הדרך היחידה להביא לכדי הרתעה יעילה בעבירות אלה, שמבצעיהן לא מורתעים די הצורך מענישה כספית, אלא מתיוג והוקעה חברתיים. אמנם, גם בענישה בדרך של עבודות שירות יש משום תיוג מוסרי שלילי, והיא אף מסבה חסרון כיס מסוים. ברם, לעונש של מאסר בפועל אפקט מרתיע במיוחד כלפי מגזר עברייני זה של מי שככלל ידועים בסביבתם כאנשים מכובדים".

לדעת כבוב, טרסי עשה חסד עם יונגסטר ומעורבים נוספים בנוגע לתחתית המתחם, שכן מתחם המתחיל בחמישה חודשי מאסר "אינו הולם את חומרת מעשיה של המערערת, ולא מתיישב עם מדיניות הענישה שראוי לנקוט בה בעבירות כלכליות מעין אלו". לבסוף אומר כבוב:

"במהלך שנותי על כס השיפוט למדתי כי עבריינות כלכלית עוטה
מלבושים רבים, וכי על מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט להילחם בכל אותם מרעין בישין באופן נחרץ. משכך, כבר בתחילת דרכה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ציינתי, כי ככלל יש להעדיף את האינטרס הציבורי הרחב בהשגת הרתעה, על פני האינטרסים הצרים של מי שפעלו שלא כדין לשם קידום ענייניהם
הכלכליים-האישיים.

"עוד ציינתי כי יש לראות בעונש המרבי שקבוע לצד עבירות אלו את עמדתו הערכית של המחוקק ביחס לחומרתן; ומשכך קבעתי כי אין להירתע מענישה ממשית ומשמעותית, תוך העברת מסר חד וברור לשם שמירה על שוק הוגן. עודני עומד, נחרצות, מאחורי עמדתי זו".
השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם כבוב. את יונגסטר ייצגו עוה"ד ירום הלוי ועדי קידר, ואת המדינה - עו"ד עופר מעוז.