מיארה מבקשת מבג"ץ לקבל את העתירות ולבטל את הדחתה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מבקשת מבג"ץ (א') לקבל את העתירות נגד הדחתה. לדעתה, יש לבטל הן את החלטת הממשלה שהעבירה את הדיון בעניינה מוועדת גרוניס לוועדת שרים בראשות עמיחי שיקלי, והן את החלטת ההדחה שהתקבלה על-פי המלצת הוועדה.

לדברי הפרקליטות, המייצגת את מיארה, "החלטות אלה והתשתית עליה הן מבוססות, הן תולדה של תפיסה מוטעית לפיה מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה אמור לשמש כמשרת אמון; ולפיהן בפועל הייעוץ המשפטי לממשלה נדרש להגשים את צרכי הממשלה, ללא שיקול דעת מקצועי-עצמאי, תוך ריקון המוסד מחובתו לשמור על שלטון החוק וגבולות הדין. הן מבטאות גם תפיסה שגויה ביחס לעצמאות המקצועית החיונית הנדרשת מראש התביעה הכללית".

ההחלטות נובעות מ"גישה המבקשת להחליף את תפיסת היסוד של השירות הציבורי בישראל שהוא ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, בתפיסה של נאמנות אישית לממשלה המכהנת", נאמר בתגובה. הכללים החדשים נקבעו "בהליך בזק ופגום המנוגד לדין, תוך הפרה בוטה של שורת כללי יסוד של המשפט המינהלי". הם "מאפשרים לממשלה שליטה פוליטית מלאה ומוחלטת בהליך ובתוצאתו. מעתה תוכל כל ממשלה להדיח יועץ משפטי לממשלה - התובע הכללי במדינה - בלי מנגנון הבקרה המובנה היחיד שנקבע בדמות החובת ההיוועצות בוועדה המקצועית-ציבורית, ואף משיקולים זרים".

הפרקליטות אומרת כי תפקידו של הייעוץ המשפטי הוא לסייע לממשלה לממש את מדיניותה בהתאם לחוק. היא יוצאת נגד הנימוק המרכזי להדחתה של מיארה: "תפיסה לפיה מקרים שבהם הייעוץ המשפטי הציג בפני הממשלה את עמדתו המקצועית ביחס לגבולות הדין, והתריע מפני הפרת דין, מהווים 'העדר שיתוף פעולה יעיל' - אינה דרה בכפיפה אחת עם מדינה ששלטון החוק בעבודת הממשלה הוא אחד מעקרונותיה. זוהי תפיסה שגויה מיסודה בשיטתנו הדמוקרטית". היא שבה ואומרת כי ברוב המוחלט של המקרים - יש שיתוף פעולה בין הייעוץ לבין הממשלה, וכי מדובר במיעוט של מקרים בהם היה עליה ועל צוותה להתריע מפני הפרות דין.

"הליך שכולו פוליטי"

צילום: דרישה לאכיפה נוקשה נגד המוחים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

מיארה קושרת את הדחתה לרפורמה המשפטית, לגיוס החרדים, ולמה שהיא מתארת כפוליטיזציה של השירות הציבורי, התערבות פוליטית בחקירות ובאכיפת חוק, ניסיונות להגבלת התקשורת החופשית וחופש הביטוי, ודרישות חוזרות ונשנות להפעיל כלי אכיפה נוקשים יותר כלפי מוחים נגד צעדי הממשלה. עוד היא מזכירה את הדחתו של ראש השב"כ, רונן בר, ואת האיומים להדיח את המפכ"ל, דני לוי.

"מטבע הדברים, במצב דברים מורכב זה, גדלה כמות המקרים של אי-הסכמה בין הממשלה וחבריה לבין גורמי המקצוע במדינה בכלל, ו'שומרי הסף' בפרט. בשל מהות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה – שומר הסף המרכזי הפועל באופן ישיר ורוחבי מול הממשלה; המנחה המקצועי של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה; מי שעומד בראש התביעה הכללית; ומי שמגן, מבחינה משפטית, על גורמי המקצוע בשירות הציבורי במקרים המתאימים – ניצב היועץ המשפטי לממשלה במוקד אי-ההסכמות. כך תמיד, ובוודאי בתקופה מורכבת זו, בהיותו ראש המערכת. ועדיין – כאמור – גם בתקופה זו מקרי אי-ההסכמה הם חריגים בעבודה השוטפת שנעשית, גם בימים אלה ממש".

על ההחלטה בנוגע לשינוי הליך ההדחה אומרת הפרקליטות, כי היא התקבלה ללא עבודת מטה, ללא תשתית עובדתית תומכת, ללא הנמקה ראויה, תוך שקילת שיקולים זרים, ומבלי שהממשלה התייחסה לכל השיקולים הרלוונטיים. לאחר שהממשלה הבינה שלא תצליח להעביר את ההדחה בוועדת גרוניס, "היא בחרה להסיר את המכשלה, ולבצע הליך שכולו פוליטי, נטול כל מגבלה חיצונית אובייקטיבית, שתוצאתו ידועה מראש".

מיארה מזהירה, כי הכללים החדשים "מאפשרים לממשלה הנוכחית, ולכל ממשלה שתקום בעתיד, שליטה פוליטית מלאה ולמעשה מוחלטת בהליך סיום הכהונה ובתוצאתו. מעתה ואילך, תוכל הממשלה להדיח כל יועץ משפטי לממשלה – התובע הכללי במדינה – בכל מועד שתמצא לנכון, בלי מנגנוני בקרה מקצועיים ואובייקטיביים ועל יסוד תשתית עובדתית חסרה ואף חלילה משיקולים שאינם השיקולים הרלוונטיים". היא גם מתריעה מפני אפקט מצנן, המהווה "פגיעה אנושה בעצמאותו של מוסד היעוץ המשפטי לממשלה".

פוליטיזציה של אכיפת החוק

צילום: בעיצומה של החקירה הנגדית [צילום: ראובן קסטרו, פול]

לטענת הפרקליטות, "כלל פגמים אלו, מלמדים כי הממשלה בחרה להפנות עורף – באופן מופגן ומודע – ליסודיים ולבסיסיים ביותר שבכללי המשפט המינהלי הישראלי ולפסיקת בית המשפט לאורך השנים, עד כדי כך שהחלטת הממשלה נעדרת כל תוקף משפטי. משאלו הם פני הדברים – דינה של החלטת הממשלה [על שינוי ההליך] (כמו גם של כל ההחלטות הנסמכות עליה [ההדחה עצמה]) הוא בטלות".

עוד מתייחסת הפרקליטות לתפקידה של מיארה כראש התביעה התביעה הכללית: "האינטרס בהכפפת התובע הכללי לאינטרסים הפוליטיים של הממשלה ולאינטרסים האישיים של חבריה הוא רחב ומשתרע על מגוון היבטים, שכן פוליטיזציה של מערכות אכיפת החוק מקנה לממשלה כוח רב לקידום מהלכים שונים, למשל, בכל הקשור למחאות המופנות נגדה.

"ואכן, רבות מההתקפות נגד מערכת אכיפת החוק, בכלל, והיועצת המשפטית לממשלה, בפרט, קשורות, כאמור, בהפעלת סמכויות בתחום אכיפת החוק כלפי מוחים נגד צעדי הממשלה. כמו-כן, לממשלת ישראל הנוכחית אינטרס מובהק בקביעת זהותו של התובע הכללי, לאור ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה בעבירות שחיתות שלטונית וחקירות פליליות או בדיקות בעניינם של חברים נוספים בה. אינטרס זה משמעותי במיוחד בעיתוי הנוכחי, בעיצומה של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה במשפטו".