בפוסט שפרסם ליאוניד נבזלין, איש עסקים יהודי־רוסי ואוליגרך לשעבר, כתב (28.08.25) כי השבועות האחרונים בישראל מתנהלים “כאילו יש שקט”, אך לדבריו מדובר ב”פסק זמן מדומה” שמסתיר החלטות קשות הפוגעות בציבור. הוא מאשים את הקבינט המדיני־ביטחוני כי העדיף ארוחת ערב חגיגית עם אורחי VIP בירושלים על פני דיון מהותי במצב החטופים, ומכנה זאת “יריקה בפני המשפחות”.
נבזלין טוען כי הקבינט כלל לא דן בנוסח חדש של הסכם הפסקת אש או עסקת חילופי שבויים, אלא הסתפק בתדרוך כללי והודיע כי ידונו שוב “ביום ראשון”. הוא מגדיר זאת “סיכול אחריות ולא זהירות”. לדבריו, אל מול הפגנות המוניות בכיכר החטופים בתל אביב, שבהן משתתפות מאות אלפים, הממשלה בוחרת להתעלם במקום לתת תשובות: “למשפחות זה לא פרוטוקול - זה ביזוי”.
בהמשך מותח נבזלין ביקורת על דברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שלפי דיווחי ערוץ 12 דרש מהרמטכ”ל “להטיל מצור מוחלט” גם במחיר מותם של תושבים מרעב. “זה לא ביטוי שנאמר בחום הרגע - זו תוכנית”, כתב, והוסיף כי שתיקת ראש הממשלה בסוגיה היא “שותפות מלאה”. הוא מתייחס גם לשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, אותו כינה “פוליטיקאי המשחק בגפרורים בתחנת דלק”, בשל ביקוריו בהר-הבית והפרובוקציות מול הקהילה הבינלאומית.
עוד ציין נבזלין כי חילוקי הדעות הפומביים בין שר הביטחון יואב גלנט לבין הרמטכ”ל הרצי הלוי - לרבות עימותים תקשורתיים סביב מינויים בצה”ל - פוגעים בשרשרת הפיקוד ובחיילים עצמם. בנוסף התייחס להשלכות החלטת בג”ץ לחייב גיוס תלמידי ישיבות, לאחר שנשלחו 54 אלף צווי גיוס, וציין כי במקום חקיקה שוויונית הממשלה מנהלת “סחר־מכר קואליציוני”.
בקטע מרכזי הקדיש נבזלין מקום לפרשת “קטרגייט”, שבה נחקר יועץ ראש הממשלה יונתן אוריך בחשד לקבלת כספים הקשורים לדוחא. לדבריו, מדובר בשחיקה חמורה של המנגנון הממשלתי כאשר “כיסים פרטיים ומדיניות מדינית נפגשים בפינות האפלות ביותר”.
נבזלין מסכם כי מדובר ב”מערכת שלטונית שמעדיפה מראית עין של דמוקרטיה על פני דמוקרטיה אמיתית”, ומזהיר כי כל עוד ראש הממשלה מנסה להאריך את המלחמה לצורך הישרדות פוליטית, “הקרע באמון הציבורי הולך ומעמיק”.
לדבריו, “אסור להפוך הצלת חיים לכלי משחק פוליטי. כל עוד ממשיכים לדחות את העסקה, האמון בין המדינה לאזרחיה נשבר - וזה השבר המסוכן ביותר לדמוקרטיה הישראלית”.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה