בג"ץ: סניגור שיסרב לשאלון ביטחוני - לא יעיין בחומר מסווג

בג"ץ דחה (28.8.25) עתירה של פלוני, המואשם יחד עם אחרים בפרשה העוסקת בפיתוח, ייצור וייצוא שלא כדין של נשק לסין, שביקש לבטל את דרישת הסיווג הביטחוני שהוצבה לבא-כוחו כתנאי לעיון בחומרי חקירה מסווגים; את פסק הדין נתנה השופטת רות רונן בהרכב עם השופטים דוד מינץ ועופר גרוסקופף.

לפי הרקע העובדתי שנפרס בפסק הדין, במרס 2024 קיבל עו"ד ניר רוטנברג את הייצוג בהליך הפלילי, עבר התאמה לרמת "שמור" וקיבל ביולי אותה שנה גישה למלוא חומר החקירה; בהמשך התברר כי בשגגה נכלל במשלוח גם חומר ברמות "סודי" ו"סודי ביותר", המדינה דרשה והשיבה את החומר, והועמד לעיון נוסח מושחר של המסמכים המסווגים.

כדי לאפשר לרוטנברג עיון בחומר המסווג נפתח עבורו הליך התאמה לרמת "סודי ביותר", שבמסגרתו נשלח שאלון ביטחוני; משהודיע כי הוא מסרב למלאו, לא הותר לו לעיין במסמכים המסווגים. לעותר עצמו הובהר כי יוכל לעיין במסמכים במשרדי הפרקליטות, אך לא ישוחח עליהם עם מי שאינו בעל סיווג מתאים; ניסיון לעתור בעניין לבית המשפט לעניינים מינהליים נמחק בו ביום.

בית המשפט דחה את העתירה על הסף וקבע כי היא חסרה עובדתית ומשפטית: העותר כלל לא תקף את החלטות גורמי הביטחון שעל בסיסן נקבעו דרישות הסיווג והשאלון - ובהן החלטת שר הביטחון על אישור סנגורים בידי ועדה ייעודית והחלטת 2021 לסווג חלק מהחומר ברמת "סודי" ומעלה. משאלו הם המקור הנורמטיבי, היה עליו לתקוף אותן במישרין ולא באמצעות עקיפה.

עוד הודגש כי "השאלון הביטחוני הוא פרוצדורה מקובלת ושגרתית" וכי אין יסוד להצגתו ככלי חריג הנועד "להלך אימים" על ההגנה; זהו "מסמך אחיד" שנדרש מכל נבדק ברמת הסיווג המתאימה, והטענות נגדו נטענו באופן כללי ולא כוונו לסעיפים מסוימים. בהתאם לכך, ובלא שנמצאה פגיעה בלתי־מידתית בזכויות העותר, נדחתה העתירה.

העתירה נדחתה והוטלו על העותר הוצאות בסך 4,000 שקלים.

לב הענין ברור: מי שמבקש לעיין בחומר "סודי" או "סודי ביותר" יידרש להשלים התאמה ביטחונית - לרבות מילוי שאלון - גם אם בעבר נמסרו לו בטעות מסמכים מסווגים, והחזרת החומר או השחרתו אינן מקנות זכות עיון נמשכת ללא תנאי. בכך חיזק העליון את הכלל המוסדי שלפיו לא יתערב בקביעות מקצועיות־ביטחוניות בהיעדר עילה נקודתית ובקשה מכוונת לתקיפת המקור הנורמטיבי.