עדות למשבר אקלימי קדום: מלכי יהודה בנו סכר ענק להתמודדות עם בצורת ושטפונות

משבר אקלימי חריף הביא את מלכי יהודה להקים סכר עצום ממדים בירושלים לפני כ־2,800 שנה. כך עולה ממחקר חדש של רשות העתיקות ומכון ויצמן למדע, שפורסם בכתב העת המדעי PNAS ויוצג בכנס "מחקרי עיר דוד" בתחילת ספטמבר.

הסכר נחשף בבריכת השילוח שבגן הלאומי עיר דוד ותוארך לשנים 805-795 לפסה"נ - ימי מלכותם של יואש או אמציה. מידותיו מרשימות: גובה כ־12 מטרים, רוחב מעל 8 מטרים ואורך שנחשף של 21 מטרים - ככל הנראה נמשך מעבר לכך. תפקידו היה כפול: לאגור את מי השטפונות שזרמו בערוץ המרכזי של ירושלים הקדומה, ולספק מענה למחסור חמור במים לצד התמודדות עם זרימות עזות קצרות־טווח.

צילום: מנהל החפירה איתמר ברקו [צילום: אמיל אלג'ם/רשות העתיקות]

לדברי הד"ר נחשון זנטון, איתמר ברקו והד"ר פיליפ ווקוסובוביץ' מרשות העתיקות: "מדובר בסכר הגדול ביותר שנחשף עד כה בארץ ישראל והקדום ביותר בירושלים". החוקרים מציינים כי זהו לראשונה ממצא ארכיאולוגי מובהק המהווה בסיס לבריכת השילוח, המוכרת מהמקרא ומהמקורות ההיסטוריים.

צילום: [צילום: ליאור דסקל/עיר דוד]

המחקר נשען על תיארוך פחמן־14 מדויק שנערך במכון ויצמן בידי הד"ר יוהנה רגב והפרופסור אליזבטה בוארטו. בבדיקות נמצאו עדויות ענפיות ושכבות מלט מהבנייה, שאיפשרו לקבוע את גיל הסכר בדיוק של כעשור בלבד - הישג נדיר. שילוב הממצאים עם נתונים אקלימיים מים המלח, מערת שורק ומעקב אחר פעילות השמש, מצביע על תקופה של יובש ממושך לצד מופעי גשם עזים שגרמו לשטפונות. הקמת מערכות מים גדולות נדרשה כדי להתמודד עם התנאים החריגים הללו.

צילום: [צילום: אמיל אלג'ם/רשות העתיקות]

המבנה מצטרף לשני מפעלי מים נוספים מאותה עת: מגדל שסכר את מעיין הגיחון ובור אגירה גדול. מערכות אלו מעידות על תכנון עירוני מקיף לניהול משק המים בירושלים הקדומה - עדות לכוחה ולעוצמתה של העיר בסוף המאה התשיעית לפסה"נ.

צילום: [צילום: אמיל אלג'ם/רשות העתיקות]

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, הדגיש כי מדובר באחד השרידים המרשימים מימי הבית הראשון: "הסכר שנחשף מעורר השתאות ופותח אפיקי מחקר חדשים. ירושלים נחשפת מחדש בשנים האחרונות ונכונו לנו עוד הפתעות רבות".

צילום: [צילום: אמיל אלג'ם/רשות העתיקות]

שר המורשת, עמיחי אליהו, הוסיף: "החשיפה היא עדות מוחשית לעוצמתה של ממלכת יהודה וליצירתיות של מלכיה בהתמודדות עם אתגרי טבע. כבר אז מצאו תושבי ירושלים דרכים מתוחכמות להתמודד עם משבר אקלימי חריף, בשילוב של תבונה הנדסית יוצאת דופן עם פתרונות מעשיים".

צילום: [צילום: אמיל אלג'ם/רשות העתיקות]