''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
27°
ירושלים 22°
חיפה 26°
באר שבע 25°
אילת 29°
מדורים
שימושי PLUS

הממשלה והשר לוין, לבג"ץ: אין עילה לבטל את ועדת הבדיקה לפרשת הרוגלות

בתשובה לעתירת נדב ארגמן ואמיר אשל טוענים שר המשפטים והממשלה כי ביטול כתב המינוי יפגע באמון הציבור ובזכות לפרטיות * המשיבים מדגישים כי נקבע מנגנון תיאום עם היועצת המשפטית לממשלה אך מתנגדים למסירת סמכות בלעדית בידיה בשל ניגוד עניינים

יואב יצחק
כ"ז אב התשפ"ה
השופט (בדימ.) דרורי שיושב בראש הוועדה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
השופט (בדימ.) דרורי שיושב בראש הוועדה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90] צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שר המשפטים יריב לוין וממשלת ישראל הגישו לבית המשפט העליון (21.8.2025) את תשובתם לעתירה שהגישו נדב ארגמן, אמיר אשל ואחרים נגד הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט (בדימוס) משה דרורי. הוועדה נועדה לבחון את פרקטיקות המעקב ואיסוף המידע בכלים קיברנטיים שננקטו על־ידי רשויות האכיפה.

בתשובתם - שהוגשה באמצעות עורכי הדין אלון פומרנץ, שמרית כרמי נעמת וישי לבנון - טענו המשיבים 2-3 כי אין כל בסיס משפטי או ציבורי לביטול החלטת הממשלה וכתב המינוי. הם הדגישו כי הקמת הוועדה נבעה מחשיפת שימוש חמור ברוגלות נגד אזרחים ואישי ציבור, לעיתים ללא צווים כדין ואף נגד אזרחים שלא היו חשודים כלל. הפגיעה החריפה בזכות היסוד לפרטיות, כך נכתב, חייבה בדיקה בלתי תלויה - שזכתה בזמנה להסכמה רחבה מכלל קצוות הקשת הפוליטית.

לטענת הממשלה והשר, ביטול הוועדה יגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במערכות האכיפה והמשפט, ישדר מסר מסוכן של חוסר הגנה מפני חדירה בלתי מוצדקת לפרטיות, וירוקן מתוכן את עקרון שלטון החוק. הם הזכירו כי בפסיקה הישראלית נקבע לממשלה שיקול דעת רחב בהקמת ועדות בדיקה או חקירה, וכי התערבות שיפוטית בהחלטות מסוג זה שמורה למקרים חריגים ביותר - "שכמותם עוד לא באו, וספק אם יבואו".

מנגנון התיאום


באשר לחשש לשיבוש חקירות פליליות - בתשובה נכתב כי בהחלטת הממשלה ובכתב המינוי נקבע מנגנון תיאום מפורט עם היועצת המשפטית לממשלה ועם פרקליט המדינה. מנגנון זה מאפשר לשני הגופים לפנות לוועדה בכל מקרה שבו מתעורר חשש לפגיעה בהליך פלילי תלוי ועומד. בנוסף, הוועדה עצמה כבר קבעה כללים מחמירים שנועדו למנוע פגיעה בהליכים אלה, ואף פנתה ליועצת המשפטית מיד עם הקמתה לצורך תיאום. לטענת המשיבים, היועצת היא שסירבה לשתף פעולה ודחתה כל ניסיון לתיאום.

בתשובה הובאו דוגמאות לוועדות קודמות - בהן ועדת הצוללות, אסון מירון ובריחת האסירים מכלא גלבוע - שבהן מנגנוני התיאום מול היועץ המשפטי היו מצומצמים בהרבה, ולעיתים כלל לא נכללו, גם כאשר חקירות פליליות התנהלו במקביל.

ביקורת על היועצת המשפטית


המשיבים מתנגדים להצעת בג"ץ להפקיד בידי היועצת המשפטית לממשלה את הסמכות לקבוע את כללי עבודת הוועדה. לטענתם, הדבר נוגד את עקרונות העצמאות וחוסר־התלות של ועדת בדיקה, במיוחד כשהפרקליטות והייעוץ המשפטי הם בין הגופים הנבדקים. "מסירת סמכות בלעדית ליועצת המשפטית לקבוע את גבולות פעולת הוועדה עלולה לסכל את עבודתה ולרוקן אותה מתוכן", נאמר בתשובה.

בסיום תשובתם מציגים המשיבים שלושה עקרונות

:

* אין עילה לביטול ההחלטה - נקבע כבר מנגנון תיאום מפורט עם היועצת המשפטית לממשלה. לפיכך, אין עילה להתערב בשיקול הדעת הממשלתי. עם זאת, המשיבים מוכנים שבית המשפט יוסיף הבהרה לפיה תבוצע פנייה ותיאום במקרים בהם יתעורר חשש לפגיעה בהליך פלילי פעיל.

* כללים כן, אך לא הכתבה - המשיבים אינם מתנגדים לכללים שימנעו שיבוש הליכים פליליים, ואף הוועדה עצמה אימצה כללים מחמירים. אך הם מתנגדים לכך שהיועצת המשפטית לממשלה - הנמצאת בניגוד עניינים - תקבע בעצמה את כללי עבודת הוועדה. לכל היותר, יוכל בית המשפט להורות על תיקונים ספציפיים בכללים שכבר אומצו.

* בחינת מקרים שלא הניבו ראיות פליליות - המשיבים טוענים כי אין כל מניעה שהוועדה תבחן מקרים בהם פרקליטות המדינה כבר קבעה כי השימוש ברוגלות לא הוביל לראיות ששימשו בהליכים פליליים.

לתשובה צורף גם תצהיר אישי של שר המשפטים יריב לוין, התומך באמור ומחזק את עמדת הממשלה כי ועדת דרורי היא כלי חיוני לחשיפת האמת והגנה על זכויות האזרח.

משה ניגוד עניינים יריב אלון אמיר נדב

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה