נעצר חרדי קיצוני שביקש היתר הלכתי להתנקש ביועמ"שית

משטרת ירושלים עצרה (20.8.25) גבר בן 36 מדרום העיר, בחשד שביקש היתר הלכתי להתנקש בחיי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. המכתב נמצא בכניסה לביתו של הרב הראשי לשעבר יצחק יוסף במרכז ירושלים.

החשוד, חרדי קיצוני שככל הנראה נחשף להתבטאויותיו המתריסות של הרב יוסף כנגד גיוס חרדים, אפילו מי שאינו לומד בישיבות, ולביטויים קשים כנגד צמרת המדינה מצידן, סבר כנראה שיקבל ממנו היתר. במכתבו כתב: "הערב-רב מחללים שם שמיים מאוד בפעילותם נגד עולם התורה. 'ולא תגורו מפני איש' [פסוק שעניינו לא לפחד מאיש, ע"י]. אני מוכן להרוג את היועמ"שית אם אקבל על כך הסכמה משלושה זקני הדור. בלי הסכמה לא אעשה דבר".

בתגובה, כתב לו הרב יוסף: "אסור! אסור! אסור!". במקביל, לשכת הרב יוסף מסרה את המידע למנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן. בהנחיית שר המשפטים וממלא-מקום השר לשירותי דת, ח"כ יריב לוין, פנה אבידן מיד למפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי בצירוף תיעודים של הפונה כפי שצולם במצלמת אבטחה ומכתב האיום. אבידן הדגיש כי מדובר בסכנה ממשית לחיי היועמ"שית.

לאחר פעילות חקירתית מהירה, איתרו בלשי תחנת לב הבירה את החשוד בביתו ועצרו אותו לחקירה. מחר תבקש המשטרה להאריך את מעצרו בבית המשפט. במשטרה הדגישו כי יפעלו בנחישות למצות את הדין עם כל מי שיבחר לאיים או לפגוע בנבחרי ציבור ובכל אדם.

צילום: גיל לימון ואביטל סומפולינסקי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

מכתב הבקשה להחלת "דין רודף" דווקא על מיארה, מגיע ברקע המאבק סביב סוגיית גיוס החרדים והשלכותיה על זכאות להטבות וסבסודים. לאחרונה דרשה היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב־מיארה מצה"ל לעמוד ביעדים שנקבעו ולחזק את מנגנוני האכיפה כלפי משתמטים. במקביל, המשנים ליועצת – עו"ד אביטל סומפולינסקי ועו"ד גיל לימון – פנו אתמול (ג') במכתב רשמי לאמיר מדינה, ממלא-מקום מנכ"ל משרד העבודה, בעניין מבחני התמיכה למימון שכר לימוד במעונות יום ובמשפחתונים לשנת הלימודים תשפ"ו.

במכתבם הזכירו את פסק דינו של בג"ץ, שקבע תקופת מעבר עד להפסקת זכאות הורים חייבי גיוס לסבסוד על בסיס לימודים תורניים. בהתאם לפסק הדין פרסם שר העבודה מבחני תמיכה מעודכנים, שבהם נקבע כי החל ממרס 2025 לא תתקיים יותר זכאות ללומדים תורניים החייבים בגיוס.

המשנים ציינו את ריבוי הבקשות לשינוי תבחיני סבסוד ואת ניסיונות לעקוף את ההוראות, והדגישו את הקושי לאכוף זכאות כאשר ההורה מועסק אצל בן זוגו או במוסד תורני. כמו-כן התריעו מפני מצב שבו המדינה מסבסדת ישירות אדם שחובתו החוקית היא שירות צבאי. הם הציעו לכלול במבחני התמיכה תנאי מחייב להסדרת מעמד מול רשויות הצבא כתנאי מוקדם לקבלת הסבסוד.

לסיום קראו המשנים לגיבוש החלטה סדורה ומנומקת בעניין מבחני התמיכה, תוך שמירה על עקרון שלטון החוק ומניעת מעברים פיקטיביים שמטרתם לזכות בהטבות שלא כדין.