סמוטריץ': "עוד לא הצלחתי לאחד את הציונות הדתית - זה האתגר הגדול שלי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התארח בפרק הבכורה של ההסכת "הסיפור הישראלי" בהנחיית חבר הכנסת אוהד טל, עמיתו למפלגת הציונות הדתית. השניים, שהם גם חברים קרובים, קיימו שיחה אישית ופוליטית על חייו של סמוטריץ', דרכו הציבורית והאתגרים המרכזיים של ישראל. סמוטריץ' הודה: "החיים שלי הם ציבוריים כמעט בכל המובנים, אבל אני שמח שניתנה לי כאן הזדמנות לדבר גם על האישיות שמאחורי הכותרות".

ילדות, חינוך ותנועות נוער

סמוטריץ' נולד בחספין שברמת הגולן וגדל בבית אל. "כל החיים בצד הנכון של הקו הירוק", אמר. הוא נזכר כיצד בכיתה ד' בחר בו מנהל בית הספר לשמש כעוזרו: "הייתי שובב לא קטן, אבל פתאום מישהו נתן בי אמון. זה גרם לי לקחת אחריות על עצמי ועל אחרים". בהמשך סיפר על הרחקתו מחטיבת "שַׁעַלְבִים" לאחר שהוביל חברים להפגנות נגד הסכמי אוסלו: "למדתי כבר אז שמחיר עמידה על עקרונות הוא לא פשוט, אבל הכרחי".

השפעת ההורים והמוזיקה

צילום: הרב חיים סמוטריץ'. האב

גם כיום, בגיל 45, סמוטריץ' מתייעץ עם הוריו: "המוטו החינוכי שלהם תמיד היה - אנחנו מאמינים בך, בכוחות שלך, ביכולות שלך". הוא תיאר את החום בבית: אביו הרב שעסק בחינוך ואמו המורה שנטעה בו משמעת ורגישות. הוא גם נזכר בסופי-שבוע של מוזיקה משפחתית סביב הפסנתר: "אימא ניגנה, אבא שר חזנות, ואנחנו הילדים נגררנו אחריהם. זה לא היה שיעור - זו הייתה נשימה". סמוטריץ' עצמו מנגן בפסנתר, בגיטרה ובתופים, אך לדבריו ילדיו כבר עלו עליו ביכולותיהם.

ציונות דתית - בין איחוד לדמוניזציה

צילום: [צילום: מאיר אליפור]

סמוטריץ' הסביר כי נכנס לפוליטיקה כדי לאחד את הציונות הדתית: "אני מאמין שהציונות הדתית היא התנועה שבסופו של דבר יכולה וצריכה להחזיר את מדינת ישראל על דרך המלך". עם זאת הודה: "עוד לא הצלחתי לאחד את הציונות הדתית... זה אתגר ענק לגרום לכולם לשבת תחת קורת גג אחת". הוא התייחס למבט הציבורי על המגזר: "השנאה לציונות הדתית נובעת מבוּרות ומפחד... ככל שאנחנו לוקחים אחריות ומשלבים תורה עם גבורה, כך גובר הניסיון להציג אותנו כקיצוניים".

אובדן אישי והוויכוח על גיוס החרדים

צילום: רס"ן (מיל') עמישר בן דוד ז"ל הי"ד

החלקים האישיים ביותר בראיון הגיעו כשסמוטריץ' סיפר על בן דודו עמישר, שנפל בעזה. בקול חנוק אמר: "עמישר היה נראה 'לפלף' - ילד טוב ירושלים. אבל הוא היה הנווט הכי טוב בצה"ל. הוא נלחם מ־7 באוקטובר ועד ערב ראש חודש אדר, בגבורה עילאית".

הוא תיאר את ההשפעה על המשפחה: "הלב שלי נקרע בכל פעם שאני רואה את הדודים שלי. הכאב הזה מלווה אותנו כל הזמן". והוסיף: "אחד הדברים שהכי היו קשים לי - כמה דקות אחרי צאת שבת, עוד לפני ההבדלה, אבא שלי מתקשר ומודיע שעמישר נפל. חצי שעה אחר כך, הרב יצחק יוסף יצא עם האמירה האומללה שלו במוצאי שבת - 'נעזוב את הארץ ולא נתגייס'. וכל כך כעסתי. אני לא מגיב לרבנים בפומבי - אבל פה הגבתי, כי הניגודיות הייתה כל כך גדולה. איך אתה לא מתבייש לומר את זה?".

סמוטריץ' חיבר את הכאב לוויכוח הציבורי: "בכל פעם שאני חושב על עמישר הי"ד ועל חבריו, אני מתמלא בכעס גדול על חרדים, כי יש כל כך הרבה הוכחות חיות שאפשר", והרחיב: "אתה הולך מלוויה ללוויה, שומע בהספדים אנשים שספוגים בתורה, ביראת שמיים, באהבת העם והארץ, בתחושת שליחות ובנחישות - ואתה אומר לעצמך: אם אנחנו יכולים, למה אתם לא?"

עם זאת הוסיף: "אני מאמין שהכאב הזה צריך להפוך לתוכנית - לא לריב איתם אלא לגייס אותם".

הכלכלה במלחמה - "נס בעזרת השם"

צילום: [צילום: שלומי אמסלם/לע"מ]

סמוטריץ' פירט את נתוני האוצר: "שילמנו 19 מיליארד ש"ח נזק עקיף לעסקים - 70% מהם עסקים קטנים. אם מצרפים עסקים בינוניים, זה 90% מהכסף". לדבריו, "הוצאנו עוד כ־9 מיליארד שקלים למילואימניקים. בסך הכל קרוב ל־30 מיליארד". הוא הדגיש: "השקל מתחזק, הבורסה עולה - זה לא מובן מאליו בזמן מלחמה". שר האוצר הוסיף: "עשינו צעדי התכנסות לא פופולריים, אבל עורף חזק זה מה שנדרש כדי לנצח בחזית".

יחסים עם נתניהו והסוד הגדול

צילום: [צילום: יונתן זינדל/פלאש90]

על ההיערכות לתקיפה באירן סיפר: "כחצי שנה לפני התקיפה התקיימו שלושה דיונים בשבוע... המשפחה שלי לא ידעה כלום. אפילו לאשתי לא סיפרתי". סמוטריץ' הודה: "זה היה רגע קשה - הילדים התעוררו באישון לילה ונאלצו להתפנות בלי להבין למה". הוא תיאר את ראש הממשלה נתניהו: "יש לו זיכרון פנומנלי ויכולת קבלת החלטות מדהימה. הוא ענייני, נחוש, חכם ומנוסה. דווקא בתקופה הזו הקשר בינינו העמיק".

לשאלת ח"כ טל השיב: "מה אהיה כשאהיה גדול? שליח של עם ישראל, בארץ ישראל, על-פי תורת ישראל". הוא הוסיף: "אני משתדל שכל יום שאני קם בבוקר - לעשות אותו הכי טוב שאני יכול במשבצת שבה אני נמצא". סמוטריץ' סיים בסיפור אישי: "סבתא שלי, ניצולת שואה, כל חייה סיפרה על הרעב. אני אומר לעצמי - איזו זכות אדירה להיות נכד שדואג שלא יהיה אף ילד רעב במדינת ישראל. היא לא זכתה, אבל אני יכול להבטיח שזה לא יקרה כאן".