''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 21°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

"שלום על הזקנים" - עדות ייחודית לטיפול בקשישים לפני 1,600 שנה

כתובת פסיפס ביוונית מהמאה הרביעית או החמישית לספירה נחשפה בחפירות סוסיתא ליד הכנרת * החוקרים: מדובר בעדות הארכאולוגית הראשונה בארץ למוסד קבוע לקשישים * הממצא מעניק הצצה נדירה לחיי החברה הנוצרית בתקופה הביזנטית * המחקר פורסם בכתב העת המדעי ZPE

עידן יוסף
כ"ד אב התשפ"ה
ניקוי כתובת הפסיפס בסוסיתא [צילום: ד"ר מיכאל איזנברג]
ניקוי כתובת הפסיפס בסוסיתא [צילום: ד"ר מיכאל איזנברג] צילום: ד"ר מיכאל איזנברג

כתובת פסיפס צבעונית שהתגלתה בגן הלאומי סוסיתא, סמוך לכנרת, חשפה עדות נדירה למוסד קהילתי ייעודי לקשישים שפעל בארץ ישראל כבר לפני כ־1,600 שנה. בכתובת נרשם ביוונית: "שלום על הזקנים", והיא שובצה בכניסה למבנה ציבורי מן המאה הרביעית או החמישית לספירה.

פסיפס "שלום על הזקנים"צילום: פסיפס "שלום על הזקנים"
פסיפס "שלום על הזקנים" (ד"ר מיכאל איזנברג)

לדברי ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, מנהל שותף של החפירות, מדובר באבן דרך בחקר החברה הביזנטית: "זו עדות חיה לכך שטיפול ודאגה לקשישים אינם רעיון מודרני בלבד, אלא חלק ממוסדות ותפיסות חברתיות כבר בעת העתיקה".

הממצא - שילוב של פסיפס, כתובת ודימויים

תקריב של הכתובת בפסיפס מוקפת באגמיות מצריותצילום: תקריב של הכתובת בפסיפס מוקפת באגמיות מצריות
תקריב של הכתובת בפסיפס מוקפת באגמיות מצריות (ד"ר מיכאל איזנברג)

הכתובת נחשפה במדליון מעוטר בדימויים צבעוניים, ביניהם יאוריות מצריות, עצי ברוש ופירות - סמליות שהוסיפה רובד רוחני למבנה. מיקומו של הפסיפס בצומת הרחובות הראשיים של העיר, כ־100 מטרים מהכיכר המרכזית, הצביע על חשיבותו במרחב העירוני. החוקרים מדגישים כי הצבת הברכה ממש בכניסה נועדה להבליט את ייעוד המבנה ולדבר ישירות אל ציבור הקשישים.

סוסיתא - עיר הגמון נוצרית

סוסיתא, או היפוס בשמה היווני, הייתה העיר הנוצרית המרכזית סביב הכנרת בתקופה הביזנטית. בתחומה פעלו לפחות שבע כנסיות, והיא שימשה מרכז דתי, חברתי וכלכלי. מאז שנת 2000 מתקיימות באתר חפירות שיטתיות, בהן נחשפו רחובות הדקומנוס מקסימוס והקרדו, לצד מבני ציבור ומקדשים.

חידוש מדעי: מוסד קבוע לקשישים

הריסות העיר סוסיתא הצופה על הכנרתצילום: הריסות העיר סוסיתא הצופה על הכנרת
הריסות העיר סוסיתא הצופה על הכנרת (ד"ר מיכאל איזנברג)

עד כה הוזכרו מוסדות לזקנים במקורות כתובים מהמאות החמישית והשישית, אך זו הפעם הראשונה שנמצאה עדות פיזית ברורה לכך. החוקרים, ביניהם הד"ר ארלטה קובלבסקה מאוניברסיטת חיפה והפרופסור גרגור שטאב מאוניברסיטת קלן, סבורים כי המבנה שימש כמעין "בית אבות" קדום, מוסד קהילתי ורוחני ששילב אחריות חברתית עם חיי היום־יום בעיר הנוצרית.

משמעות רחבה - החברה הביזנטית באור חדש

ציפורים שותות מגביע יין, מתוך הפסיפסצילום: ציפורים שותות מגביע יין, מתוך הפסיפס
ציפורים שותות מגביע יין, מתוך הפסיפס (ד"ר מיכאל איזנברג)

הממצא מאיר באור חדש את היחס לקשישים בארץ ישראל הביזנטית. במקום להותיר את הדאגה בידיים פרטיות של המשפחה, ניכר כי הקהילה הנוצרית נטלה אחריות ישירה על טיפול בבני הגיל השלישי. הפסיפס מסוסיתא מדגים כי לצד הכנסיות, נבנו גם מוסדות חברתיים בעלי תפקיד יומיומי - עדות נדירה לאופן שבו נראו חיי חברה ורוח באותה תקופה.

אזור חפירות הכתובת "שלום על הזקנים" בכניסה לאחד המבנים של העירצילום: אזור חפירות הכתובת "שלום על הזקנים" בכניסה לאחד המבנים של העיר
אזור חפירות הכתובת "שלום על הזקנים" בכניסה לאחד המבנים של העיר (ד"ר מיכאל איזנברג)

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה