קריסת ההשקעות בסין: בריחה חסרת תקדים של טריליוני דולרים לארצות הברית

הימים שבהם זרמו לסין השקעות זרות ישירות (FDI) כמעט ללא גבול מכל רחבי העולם הסתיימו - כך עולה מדוח שפורסם (8.10.25). בתוך שלוש שנים בלבד קרס היקף ה-FDI ב־99%, ובסוף 2024 עמד על 4.5 מיליארד דולר בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מאז 1992. במקביל, סין רשמה יציאת הון נטו בהיקף של 168 מיליארד דולר - הפעם הראשונה מאז 1990 שבה נרשמה נסיגה שנתית כוללת, אז בעקבות אירועי טיאנאנמן.

לפי הערכות, מדובר לא רק בתוצאה כלכלית אלא בסימפטום של ניהול כושל מצד המפלגה הקומוניסטית הסינית. תחת הנהגתו של שי ג’ינפינג, המדינה הפכה ממוקד משיכה ל“נס כלכלי” לכר נרחב של דיכוי פוליטי, טיהורים בצמרת, ירידה בפריון ופרויקטים ריקים ונטושים של בנייה מיותרת. המפלגה הקומוניסטית מואשמת גם בפגיעה עקבית במשקיעים זרים ובהחמרת סיכוני הפעילות העסקית במדינה.

החוק החדש שמאיים על המשקיעים

צילום: נשיא סין שי ג'ינפינג, משמאל, וראש הממשלה לי צ'יאנג [צילום: נג האן גואן / AP]

במרX 2025 פרסמה מועצת המדינה של סין תקנות חדשות בנוגע לסכסוכי קניין רוחני הקשורים לזרים, שנכנסו לתוקף ב-1 במאי. התקנות מעניקות לרשויות סמכות רחבה להחרים או לעכב נכסים ומידע, גם ללא הוכחת מרמה, בהסתמך על עילות ביטחון לאומי עמומות. המשמעות: סיכון קיומי לקניין רוחני, לפעילות עסקית ולנתונים.

החשש מהפקעת זכויות והיעדר שקיפות משפטית גורם לחברות בינלאומיות רבות להתרחק מסין. מספר חברות בולטות – בהן Micron, Bain & Co. ו־Mintz Group – כבר הודיעו על יציאה או צמצום פעילותן במדינה.

ארצות הברית קוצרת את הפירות

צילום: הנשיא טראמפ. הזרמת השקעות למדינה [צילום: מארק שיפלביין/AP]

מנגד, ארצות הברית נהנית מהזרמת הון חסרת תקדים. לפי נתונים עדכניים, איחוד האמירויות התחייב במרס השנה להשקעות בהיקף 1.4 טריליון דולר לעשור הקרוב. יצרנית השבבים TSMC מטייוואן הודיעה על הרחבת השקעות ב־100 מיליארד דולר, ויפן התחייבה ל-550 מיליארד דולר נוספים. האיחוד האירופי הגדיל את התחייבויותיו מ-100 מיליארד דולר עד 600 מיליארד דולר, בנוסף לרכישת אנרגיה אמריקנית בהיקף 750 מיליארד דולר.

היקף ההשקעות הישירות לארצות הברית עמד בסוף 2024 על 5.71 טריליון דולר – עלייה מ־332.1 מיליארד דולר. הגידול הובל על-ידי אירופה, בהובלת בריטניה (52.9 מיליארד דולר) וגרמניה (39.7 מיליארד דולר). המגזר המוביל בהשקעות היה ייצור תעשייתי. עד כה ב-2025 נרשמו התחייבויות נוספות של כ-2 טריליון דולר, עם עסקות נוספות הצפויות בהמשך.

הידרדרות אמון – יציאת חברות

צילום: שוק המניות הסיני [צילום: מארק שיפלביין/AP]

דו”חות עדכניים מצביעים כי חברות אירופיות ואסייתיות רבות דיווחו על הידרדרות חריפה בתנאי הפעילות בסין. בין הגורמים: אכיפה רגולטורית בלתי צפויה, חוסר אמון במערכת המשפטית, אי־ודאות סביב קניין רוחני ומגבלות חמורות על העברת נתונים. כתוצאה מכך, רבות מהן מעבירות פעילות למדינות אחרות או יוצאות לחלוטין מהשוק הסיני.

הידרדרות זו מתרחשת במקביל לכישלון יוזמות דגל כגון “Made in China 2025”, שכוונה להפוך את סין למרכז הייצור הטכנולוגי העולמי. בפועל, מדיניות הממשלה הרחיקה משקיעים, יצרה חוסר אמון והחזירה את סין למציאות של בידוד כלכלי הדומה לתקופות עבר קשות.

מסקנה

צילום: תאגידים ומשקיעים בוחרים ביציבות [צילום: AP/אנדי וונג]

הבריחה המסיבית מהשקעות בסין והזרמת ההון לארצות הברית ממחישים מגמה עולמית ברורה: תאגידים ומשקיעים בוחרים ביציבות, שקיפות ושלטון חוק – גם אם במחיר עלויות גבוהות יותר – על פני סיכונים פוליטיים וכלכליים קשים בסין. בעוד בייג'ינג מתמודדת עם "אפקט חוסר אמון" הולך ומעמיק, ועם משבר כלכלי מתמשך, וושינגטון מתחזקת כיעד מרכזי להון בינלאומי ולפעילות תעשייתית עתידית.