אחראי התחקירים בצה"ל: "קריאה נכונה של אירוע הסימים הייתה מונעת את הטבח"

ציר זמן מקוצר לפי סולומון (7-5 באוקטובר)

• ליל חמישי-שישי: כרטיסי סים של חמאס מופעלים. השב"כ מזהה ומעדכן גורמים בצה"ל. ההגדרה: "בבדיקה".
• ליל שבת: הכרטיסים נדלקים שוב. מצטברים סימנים מודיעיניים נוספים.
• לפני הבוקר של 7 באוקטובר: שב"כ מפעיל צוות "טקילה" ומעדכן קצין אג"ם באוגדת עזה, ולאחר דקות מבקש למחוק את המידע.
• במהלך הלילה והבוקר: לא בוצעה הערכת מצב משולבת ברמת המטכ"ל, ולא הופעלו כלל נוהלי הכוננות המקיפים שהיו עשויים לבלום את המתקפה.

תא"ל (מיל') אורן סולומון, שעמד בראש צוות תחקירים בצה"ל לאירועי 7 באוקטובר, מתייצב ומציג תמונה חריפה של כשלים בצמרת הביטחונית. בראיון (מוצ"ש, 16.8.25) לאילה חסון בכאן חדשות הוא טוען כי תהליך התחקור שנוהל בצבא נועד לצמצם את האחריות של הדרג הבכיר ולהעביר את האשמה למפקדים בשטח. לדבריו, כך נוצר "סיפור מסגרת" שנוח למערכת, אך רחוק מן המציאות שהוא זיהה בשטח.

בלילה שבין חמישי לשישי, יממה לפני פרוץ הטבח, הופעלו כרטיסי סים של פעילי חמאס. השב"כ, שהיה אמון על איסוף והבנת המשמעויות המבצעיות, זיהה את האירוע ועדכן גורמים בצה"ל - בהם אגף המודיעין (אמ"ן) ופיקוד הדרום. ההגדרה הראשונית הייתה "בבדיקה", אך בליל שבת האירוע חזר: כרטיסי הסים נדלקו שוב, וסימנים מודיעיניים נוספים הצטרפו. בעיני סולומון, צירוף הנתונים חייב הפעלה של נוהלי כוננות רחבים בהרבה. "אם היו קוראים נכון את הסימנים, ניתן היה למנוע את המתקפה", הוא אומר.

צוות "טקילה" והטלפון שנמחק

סולומון מצביע על אירוע נוסף שמעורר שאלות קשות: הפעלת צוות "טקילה", יחידה ייעודית להתמודדות עם חדירות לשטח ישראל. לדבריו, קצין שב"כ עדכן קצין אגף מבצעים (אג"ם) באוגדת עזה שהצוות יוצא לכיוון הגזרה, אך דקות לאחר מכן התקשר וביקש למחוק את המידע. עצם ההפעלה, טוען סולומון, מעידה כי התקבלו התרעות קונקרטיות לחדירה אפשרית. אם כך, מדוע לא הופעלו כלל המערכות הנוספות של צה"ל - החל בהתרעות, דרך הקפצת כוחות, ועד הערכת מצב פיקודית ומטכ"לית? "ייתכן שהשב"כ לא רצה לחשוף שהיה בידיו מידע רב ממה שהועבר לצה"ל", הוא מעריך.

הקונספציה באמ"ן: בין משילות למלחמה

בלב הביקורת ניצבת תפיסת היסוד באמ"ן שלפיה חמאס מורתע ופניו לחיזוק המשילות ברצועה. סולומון מזכיר את דברי ראש אמ"ן לשעבר, אהרן חליוה, שאמר כי גם אילו היו מעירים אותו בלילה ההוא - היה מגיע לאותה מסקנה. בעיני סולומון, זוהי הוכחה לשיתוק מחשבתי: כאשר הקונספציה שולטת, גם סימנים חריגים אינם מצליחים לחדור את שכבת הביטחון העצמי של המערכת. תפקיד המודיעין, הוא מדגיש, אינו רק לאסוף ולהעריך, אלא גם לאפשר למפקד להכריע בניגוד לקונספציה כאשר המציאות דורשת זאת.

אחריות הרמטכ"ל לשעבר: היעדר הערכת מצב משולבת

צילום: הרצי הלוי ורונן בר [צילום: דובר צה''ל]

הביקורת הנוקבת ביותר מופנית כלפי הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי. סולומון טוען כי בליל המתקפה התקיימה הערכת מצב חלקית, ללא ריכוז כל הגורמים הרלוונטיים - ראש אמ"ן, נציג שב"כ, פיקוד הדרום וחיל-האוויר. "תפקיד הרמטכ"ל הוא לדרוש תמונה מלאה ולהוביל הערכת מצב משולבת. כשהדבר לא נעשה, מחמיצים את התמונה ומשאירים את הכוחות בשטח ללא הנחיה מתאימה", הוא קובע.

סיפור המסגרת שנוח לבכירים

לדברי סולומון, מראשית הלחימה הונח לציבור סיפור מסגרת שלפיו הכוחות למטה כשלו בעוד המטה הכללי פעל כראוי. "זה איננו תיאור נאמן למציאות. הדרג הבכיר אינו יכול לטעון שניהל כשורה בזמן שהסימנים הצטברו ולא טופלו במעלה השרשרת", הוא אומר. לשיטתו, כל עוד ישראל תמשיך להיתלות בהאשמת דרגים זוטרים, היא תתקשה להפיק לקחים אמיתיים.

אל מי הופנתה האצבע - וממי הוסב המבט

סולומון מזכיר כי גם ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, וגם הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, קראו להקים ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, לטענתו, כל אחד מהם נמנע משיתוף פעולה מלא עם בדיקות חיצוניות אחרות, ובמקביל הופנתה האשמה לדרג המדיני ולדרגי הביצוע. בעיניו, הבדיקה הנכונה חייבת לכלול את כל המערכות: צה"ל, שב"כ, הדרג המדיני ואף המערכת המשפטית, שלטענתו השפיעה על מדיניות הפעלת האש ועל פעולות החילוץ.

סולומון מסכם כי חובה להקים ועדת חקירה לאומית שאינה משאירה אף מערכת מחוץ לבדיקה. לדבריו, רק בדיקה עצמאית, מלאה ופתוחה תוכל להשיב תשובות למשפחות, להחזיר אמון בציבור ולמנוע את המחדל הבא. "האמת חייבת לצאת", הוא אומר. "אם לא נלמד וניישם לקחים, נחזור על אותן טעויות".