צה"ל והמשטרה ישלמו 25 אלף שקל הוצאות בשל עיכוב החזרת גופה

בג"ץ קיבל עתירה שהגישו בני משפחתו של עודה אלהדלין, תושב אום אלח'יר בן 31 ואב לשלושה, שנורה למוות ב-28 ביולי על-ידי אזרח ישראלי. גופתו של אלהדלין נותחה במכון לרפואה משפטית בהסכמת המשפחה, אך החזרתה התעכבה כעשרה ימים לאחר שהמשטרה התנתה את השחרור בשורת מגבלות - בהן איסור על הקמת סוכת אבלים ליד ביתו, הגבלת מספר המשתתפים בהלוויה, איסור שימוש באמצעי הגברה ובחירת מקום קבורה מוסכם.

המשפחה הסכימה לרוב התנאים, אך סירבה למגבלות על סוכת האבלים, ההגברה ומספר המשתתפים. המשטרה לא שחררה את הגופה, ובעקבות זאת הוגשה עתירה דחופה לבג"ץ. לאחר דחיות חוזרות במתן תגובה מטעם המדינה, הושג מתווה מוסכם שלפיו הגופה תועבר לאלתר, ייערך טקס פרידה מצומצם שלאחריו יתקיים מסע הלוויה חופשי, ותותר הקמת סוכת האבלים.

אולם, ביום ההלוויה טענה העותרת כי המדינה לא קיימה את ההסכמות: הגופה לא הושבה עד שעות הבוקר, ובכניסה לכפר הוצבו מחסומים שמנעו את הגעת משתתפים. בדיון שנערך עוד באותו יום אישרה המדינה את העיכוב והגבלת הגישה, בטענה לחשש מחיכוכים עם גורמים אחרים באזור.

השופטים עופר גרוסקופף, גילה כנפי שטייניץ וחאלד כבוב קבעו כי עיכוב כה ממושך בהחזרת גופה, בייחוד כשאין טענה למעורבות המנוח בפעילות עוינת, מעורר קושי משמעותי, וספק אם יש לו בסיס סמכותי מעבר לצורכי חקירת המוות. עוד הדגישו כי אין להשלים עם מצב שבו המדינה מודיעה על הסכמות ומבקשת למחוק עתירה - אך איננה מממשת את ההתחייבויות בפועל.

העתירה הסתיימה, אך בג"ץ חייב את המשיבים - משטרת ישראל והמפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית - לשלם למשפחה הוצאות בסך 25 אלף שקל, והביע תקווה שהמדינה תפעל ברגישות בעתיד כדי למנוע עימותים משפטיים דומים.