"שריד ארכיאולוגי לא מוצדק": תבוטל חובת ייפוי כוח נוטריוני בעסקת משכנתה לבנק

ועדת החוקה אישרה (5.6.25) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), שלפיה תבוטל הדרישה הקבועה כיום בחוק לייפוי כוח נוטריוני כאשר לווה מעניק ייפוי כוח לתאגיד בנקאי לשם רישום משכנתה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "נמצא כי הדרישה לחתימה על ייפוי כוח נוטריוני מצטרפת לרצף פעולות ותהליכים נוספים הנדרשים מהלווים כדי לרכוש נכס מקרקעין, והוטל עליהם נטל רגולטורי וביורוקרטי עודף שאין לו בהכרח הצדקה".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הדגיש במהלך הדיון: "הבנק לא יכול ולא משתמש בייפוי הכוח כדי למכור את הבטוחה - הוא עושה זאת דרך הוצאה לפועל. אין כאן ייעוץ משפטי של הנוטריון. זהו שריד ישן של חובת נוטריון, שלא מניב שום ערך מוסף לאזרח". עוד אמר: "אפשר היום ללוות מאות אלפי שקלים בלחיצת כפתור, בלי שום נוטריון, אז מדוע דווקא ברכישת נכס נדרשת חתימה בפני נוטריון?".

רוטמן אף התייחס לסוגיית העלות לצרכן ואמר: "אני מניח שהחלופה תהיה ייפוי כוח שיאומת ע"י פקיד הבנק או עורך דין מלווה - ואז העלות אפס".

עו"ד אסתי בן דוד בראון ממשרד המשפטים הציגה נתונים מספריים: "העלות הישירה לשני בני זוג היא אגרה בסך 316 שקל. מעבר לכך, עלות עקיפה של כ־2.75 שעות הכוללת נסיעה לנוטריון, חניה וזמן חתימה - מה שמסתכם בין 1,136 ל־1,410 שקל לעסקה". לדבריה, נערך שיתוף ציבור ומחקר השוואתי בעניין.

עו"ד איגי פז מהמשרד הוסיף כי "כיום ייפוי הכוח נעשה לצורך משכנתה בלבד, אבל נדרש אישור נוטריוני המכביד על הציבור. מדובר בדרישה שמעבר לתשתית הרגילה של חוק השליחות, ולכן אנו מצמצמים את הדרישה הזו".

עו"ד נוי חסון, גם היא ממשרד המשפטים, הסבירה: "צמצמנו את ההגדרה לעניין המשכנתה בלבד כדי לגדר את הסיכון. אין מדובר בייפוי כוח כללי, אלא בהוראה מוגבלת ומוגדרת מראש".

עו"ד לירז ראש, נציגת לשכת עורכי הדין, הצביעה על חשיבות ההגנה על הלווה: "ייפוי כוח במקרה של משכנתה מיועד למקרה שהלווה מפר את תנאי המשכנתה, ואז הבנק יכול לממש את הנכס. במצב כזה, עורך הדין הנוטריון הוא גורם מאזן".

עו"ד זוהר רון, יו"ר משותף של ועדת הנוטריונים בלשכה, התריע: "הבנק רוצה להרוויח כסף. אנחנו שומרי הסף של אנשים לא מיוצגים. כשמדובר באדם קשיש או חולה – אנחנו מבקשים לעיתים אישור פסיכו-גריאטרי כדי לוודא שהחלטתו התקבלה בכשרות מלאה. למשל, היו מקרים שבהם נמנעה חתימה על ייפוי כוח לאחר שהתברר שהאדם לא היה מודע למשמעות העסקה או סבל מבלבול זמני בשל מצבו הרפואי".

על כך השיב רוטמן נחרצות: "לבקש מכל אדם קשיש אישור פסיכו-גריאטרי זו הפליה על בסיס גיל".

עו"ד לבנת קופרשטיין, היועצת המשפטית של איגוד הבנקים, ביקשה להבהיר: "יש עסקות שלא מסתיימות ברישום בלבד. לעיתים מדובר בעסקות משכון עם שלב חוזי – וגם שם נדרש כיום אישור נוטריוני. למשל, כאשר מדובר בהבטחת אשראי נוסף או בריבוי בעלי זכויות בנכס. לכן ייתכן שגם אחרי התיקון, הבנקים ימשיכו לדרוש מהלקוחות ייפוי כוח נוטריוני במקרים מסוימים, אלא אם תתקבל הנחיה מפורשת מהמפקח על הבנקים לשנות פרקטיקה זו".

רוטמן השיב לה: "המפקח על הבנקים יצטרך להבהיר את ההנחיות, כדי שכולם יעמדו באותם כללים. לא ייתכן שכל בנק יפרש אחרת את החוק".

עו"ד אלי ביבי, יו"ר משותף נוסף בוועדת הנוטריונים בלשכה, אמר כי "הרעיון של ביטול הנטל מבורך, אך נותר ניגוד אינטרסים – הבנק מעוניין למכור, גם אם מולה יושב לווה שלא מבין את המשמעות המשפטית של העסקה".

יו"ר הוועדה רוטמן סיכם: "באופן עקרוני, אם הבנק אינו בטוח בכשירותו של הלקוח – הוא יכול לשלוח אותו לבדיקה. זו לא סיבה להשאיר על-כנו נטל מיותר שמקשה על אזרחים. פגיעה בניידות – למשל כשנוטלים משכון על רכב – חמורה גם היא, אבל איש לא דורש שם נוטריון. ניפטר מאותו שריד ארכיאולוגי".

לבסוף, ביקש רוטמן לנסח את התיקון כך שיכסה את כל ההיבטים של עסקת משכנתה, לרבות שינוי או מחיקת משכנתה: "יש לוודא שהנוסח יתייחס לרישום, שינוי ומחיקה – כדי למנוע פרשנויות מצמצמות".

עם אישור ההצעה סיכם: "זהו נטל רגולטורי שהסרתו תחסוך כספים רבים למשק הישראלי".