בג"צ קבע: אין עילה להתערבות בתוכניות להקמת קיבוץ אשבל

בג"צ דחה אתמול (22.7.04) את עתירת עיריית סכנין בעניין החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את התוכנית להקמת הקיבוץ החינוכי אשבל, בתחומי המועצה האזורית משגב.

השופטת איילה פרוקצ'יה שכתבה את ההחלטה, קיבלה את עמדת המדינה שיוצגה על-ידי עו"ד אורית קורן ואת עמדת אשבל שיוצג פרו-בונו על-ידי עורכי הדין חגית בבלי ודני אברבנאל, ממשרד יגאל ארנון ושות', לפיה אין עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטות ועדות התכנון לאשר התוכנית להקמת היישוב האזרחי אשבל.

בעתירתה שהוגשה באמצעות עוה"ד פיש ושינדור, טענה עיריית סכנין בעתירה, כי התוכנית צריכה להתבטל או לחילופין, לחזור למועצה הארצית כדי שזו תשקול בשנית את החלטתה, וזאת מאחר והמועצה לא נתנה משקל ראוי לשיקולים שונים אשר נמנו בעתירה.

כך למשל, טענה העותרת, תוכנית המיתאר הארצית המשולבת לבנייה, פיתוח וקליטת עליה (תמ"א 31) אוסרת על הקמת יישובים חדשים, "ואין הצדקה תכנונית לסטות מעיקרון זה לצורך הקמת יישוב אשבל".

זאת ועוד, נטען כי על-פי תמ"א 31 נדרש תסקיר השפעה על הסביבה ביחס לשטח משאבי הטבע ככל שנשאר בתוכנית שטח שזה ייעודו. תסקיר כזה לא הוגש, ולטענת העותרת מדובר בפגם מהותי בהליך התכנוני.

העותרת הוסיפה וטענה, כי התוכנית מנוגדת לתוכנית מיתאר ארצית תמ"א 35, בה סומנה בקעת סכנין ובתוכה האזור המיועד ליישוב אשבל כשטח עירוני המתבסס על היישובים הערביים הקיימים, ומותיר ביניהם חיץ של שטחים פתוחים. "הקמת יישוב יהודי בתוך מרקם היישובים הערביים סותר הוראות תוכנית זו", טענה עיריית סכנין.

העירייה הוסיפה וטענה, כי החלופה היעילה ביותר היא להקצות את השטח לעיר סכנין המשוועת לשטחי בנייה.

לאור כל אלה טענה העותרת, כי מוסדות התכנון לא נתנו משקל לשיקולים האמורים ולכן מתחייבת המסקנה, כי החלטתן הונעה מהתפיסה כי יש "לייהד את הגליל" ותפיסה זו טענה העותרת אינה בבחינת שיקול לגיטימי במערך הנתונים הקיים.

החברה להגנת הטבע שצורפה כמשיבה לעתירה טענה בפני בג"צ, כי בנסיבות העניין, לא נמצאו נימוקים כבדי משקל להצדקת הקמתו של יישוב חדש, וכי במקום להקים את אשבל ניתן לקלוט כוחות צעירים חדשים ביישובים הקיימים שהם מאוכלסים כיום רק בחלקם.

מעבר לכך, טענה החברה כי מיקומו של היישוב אינו מתאים, מאחר שיש בו כדי לחסום את התפתחותה של סכנין אל עבר שטחים שטרם תוכננו כדי לתת מענה לצרכיה התעסוקתיים, המסחריים והחינוכיים. "הקמת אשבל תחייב את סחנין בבוא העת לתור אחר פתרונות לצרכי העיר בדרך של ניצול קרקעות פרטיות או אגב פגיעה בשטחים בעלי רגישות נופית וסביבתית גבוהה", טענה, ובכך למעשה, הצטרפה החברה להגנת הטבע לעיקרי עמדתה של העותרת. על החיבור שבין החברה להגנת הטבע ועיריית סכנין על רקע עתירה מסוג זה נעמוד בהמשך.

השופטת פרוקצ'יה כתבה בהחלטתה, כי "כלל הוא כי בית משפט זה לא ישים עצמו במקום רשויות התכנון המוסמכות ולא יתערב בהחלטתן של רשויות התכנון, אלא מקום שנפל בהן פגם משפטי". פרוקצ'יה הוסיפה, כי "נחה דעתנו כי רשויות התכנון פעלו כחוק בהליכי התכנון שנוהלו על-ידן ובהחלטות שקיבלו ביחס ליישוב אשבל, ולא מצאנו בהם דופי".

עוד ציינה פרוקצ'יה, כי הטענה לפיה הקמת יישוב אזרחי באשבל עומדת בסתירה לתמ"א 31, האוסרת על הקמת ישובים חדשים, איננה יכולה להתקבל שכן לא מדובר באיסור מוחלט, אלא דרישה לקבלת המלצת הולנת"ע (ועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים), שנתנה במקרה זה.

לגבי החשש שנעלתה העותרת, כי הקמת הישוב אשבל תפגע בצרכי העיר סכנין ובשטחים הנדרשים להתפתחותה, גם טענה זו קבעה פרוקצ'יה אינה יכולה להתקבל. פרוקצ'יה מסבירה כי תוכנית אב לעיר שושרה בשנת 2000 מצביעה על עתודת קרקע נרחבת המשתרעת על כ-1.214 דונם ברוטו לצרכי מגורים בעיר.

"תוכנית האב לא הגבילה עצמה לתחום השיפוט הנוכחי של סחנין, וחלק ממתחמי המגורים המוצעים בה מצויים מחוץ לתחום השיפוט הנוכחי של סכנין, והוועדה המחוזית שאימצה את התוכנית הכירה בצורך להוסיף שטחים לתחום השיפוט של העיר", כותבת פרוקצ'יה.

פרוקצ'יה מוסיפה, כי מניתוח הנתונים עולה כי "אין מחסור אמיתי בשטחי פיתוח עבור העיר, והקמת הישוב אשבל לא תגביל את התפתחות העיר". בהקשר זה יש לציין, כי בקשתה של עיריית סחנין לשינוי תחום השיפוט. לאור הנימוקים שהוזכרו דלעיל, החליט בג"צ על דחיית העתירה.

בג"ץ 10013/03, עיריית סכנין נ' המועצה הארצית לתו"ב הולנת"ע ואח'.

יצויין, כי שיתוף הפעולה בין החברה להגנת הטבע, לקואליציית הארגונים העוסקים בניסיוניות חוזרים ונשנים למנוע הקמת ישובים יהודיים בישובים המוגדרים בעייתיים כגון הנגב והגליל, נחשף לפני מספר חודשים בדוח על הקרן החדשה לישראל שפרסמו משה איפרגן ורן ברץ מירושלים. הדוח חשף מסמכים סודיים של הקרן ונחשפו בו לראשונה מטרותיהן האסטרטגיות ושיטות הפעולה של הקרן החדשה לישראל ושל הזרוע המבצעת שלה שתי"ל.

בין היתר מצביע אחד המסמכים בפירוט רב, על הדרך שבה מתכוונת הקרן והארגונים אותם היא מממנת להיאבק בתופעה של "ייהוד הנגב והגליל", אחד הארגונים שמוזכר בקואליציית הארגונים הזו היא החברה להגנת הטבע, גוף הממומן, שלא במפתיע, על-ידי הקרן החדשה לישראל עצמה.

אשבל הוא קיבוץ שהוקם על-ידי בוגרי הנוער העובד והלומד, קיבוץ שחזונו הוא פיתוח מודל התיישבותי חדשני: "קיבוץ חינוכי". לקיבוץ החינוכי שתי מטרות: האחת - לקיים קיבוץ הפועל על-פי עקרונות השיתוף והשוויון ומותאם לשנות ה-2000, המטרה השניה היא לעסוק בחינוך. הצבת המטרה של עיסוק בחינוך מקורה בהסתכלות ביקורתית של חברי אשבל על מצב החברה בישראל ורצון לפעול ליצירת שינוי בחברה, מתוך אמונה שדרך החינוך היא הדרך הנכונה ביותר לחולל שינוי זה. כל חברי אשבל עוסקים בחינוך, בין כעבודה בשכר ובין בהתנדבות, ורואים בחינוך דרך חיים.