תיק הנכסים של הציבור חצה את רף ה-6.4 טריליון שקל

תיק הנכסים של הציבור בישראל ממשיך להתרחב, כך עולה מנתוני "נתונים שוטפים" לשנת 2025 שפרסם השבוע בנק ישראל. בסוף מאי עמד סך הנכסים הכספיים של הציבור על כ־6.436 טריליון שקל, לעומת כ־6.215 טריליון שקל בסוף דצמבר 2024 - עלייה של יותר מ-200 מיליארד שקל המשקפת עלייה של כ-3.6%.

מהנתונים עולה כי חלה עלייה ניכרת ברכיב המניות בארץ - מ-848.3 מיליארד שקל בסוף 2024 ל-969.3 מיליארד שקל בסוף מאי 2025, זינוק של כ-14.3%. גם יתרות הפיקדונות הלא צמודים למדד עלו, אם כי בקצב מתון הרבה יותר - מ-2.271 טריליון שקל ל-2.320 טריליון שקל (עלייה של 2.1%).

במקביל, הרכיב של מניות בחו"ל דווקא רשם ירידה קלה, מ-730.2 מיליארד שקל ל-716.7 מיליארד - ירידה של 1.8%. גם ההרכב היחסי של תיק הנכסים לא השתנה באופן דרמטי: מניות בארץ מהוות כעת כ-15.06% מהתיק (לעומת 13.65% בסוף 2024), בעוד שמניות בחו"ל ירדו ל-11.14% (לעומת 11.75%).

מגמה מובהקת נוספת היא ההעדפה לנכסים סחירים: היקפם עלה ב-7.2% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, בעוד שהיקף הנכסים הלא-סחירים הצטמצם בכ-3.1%. מדובר בבחירה מודעת להחזיק נכסים הניתנים להמרה מהירה למזומן - מגמה שמתאימה לתקופות של אי-ודאות כלכלית או ביטחונית.

גם המשקיעים המוסדיים - כמו קרנות הפנסיה וחברות הביטוח - נקטו קו דומה של זהירות. היקף השקעותיהם באג"ח ממשלתיות עלה ב-5.4%, בעוד שהשקעותיהם בנדל"ן ירדו בכ-1.9%. המוסדות, ככל הנראה, מחפשים עוגן יציב לאור ההאטה בשוק הנדל"ן המסחרי ובמגזרים נוספים.