רפורמת התחבורה הציבורית הבריחה את הנוסעים הרגילים

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על התחבורה הציבורית, שפורסמו היום לראשונה לבקשת News1, עולה כי היקף השימוש באוטובוסים בארץ במהלך שנת 2024 כמעט חזר לרמתו מלפני מגפת הקורונה. עם זאת, ניתוח הנתונים שביצענו חושף שינוי משמעותי בהרכב הנוסעים: חלקם של הנוסעים הרגילים, אלה המשלמים מחיר מלא (ללא הנחות) הצטמצם באופן ניכר, בעוד שמשקלן של קבוצות נוסעים הזכאים להנחות או מקבלים פטור מתשלום - כמו צעירים, סטודנטים ואזרחים ותיקים - גדל.

שינוי זה נובע במידה רבה מרפורמת התעריפים "דרך שווה" שהנהיגה השרה מרב מיכאלי מאוגוסט 2022, אשר ביטלה את ההנחות הגורפות שניתנו בעבר לנוסעים רגילים והעבירה את כובד ההטבות למנויים חודשיים ולפלחי אוכלוסייה ספציפיים, מגמה שהמשיכה אחריה השרה מירי רגב בפעימה הראשונה של רפורמת צדק תחבורתי.

שימוש בתחבורה הציבורית מתאושש - אך בפרופיל נוסעים שונה

על-פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 בוצעו באוטובוסים כ־769.8 מיליון תיקופי נסיעות - עלייה של 6.8% לעומת 2023, וכמעט שוויון לרמה של 2019 טרום הקורונה. למעשה, מספר הנסיעות שתוקפו שב והגיע ל־99.6% ממפלס השיא שלפני המשבר. כלומר, למרות הגידול באוכלוסייה - מספר נוסעי התחבורה הציבורית הולך ופוחת.

אולם, התפלגות הנסיעות לפי סוגי נוסעים השתנתה: כשליש (34%) מהנסיעות בשנת 2024 תוקפו על-ידי נוסעים ב"פרופיל לא מוגדר" - כלומר, כרטיסי רב-קו ללא זכאות להנחה. זוהי ירידה חדה לעומת יותר מ־50% מהנסיעות שבוצעו בפרופיל זה בשנת 2019. במקביל, רק כ־16.5% מהנסיעות ב־2024 היו של נוסעים בפרופיל בוגר (גילים 65-18 ללא הנחות). במילים אחרות, הנוסעים ה"רגילים" - אלו שאינם נהנים מהנחות ייעודיות - מהווים עתה בערך מחצית מנפח הנסיעות, לעומת רוב ברור בעבר.

לעומת זאת, נתח הנסיעות של קבוצות זכאים שונים גדל. כך, כ-23.8% מהנסיעות ב-2024 בוצעו על-ידי ילדים ובני נוער, וכ-8.4% בידי סטודנטים. נוסעים ותיקים (גיל 65+) ביצעו כ-8.2% מהנסיעות, ובנוסף לכך עוד כ-5% מהנסיעות היו בידי בני 75 ומעלה בפרופיל "רב-קו זהב" - פרופיל חדש שהונהג ברפורמת "דרך שווה" ומקנה לנוסעים אלו פטור מתשלום [נתוני 2025 שבהם הורחב מעגל הזכאים לגיל 67 ומעלה אינו נכלל בפרסום הנוכחי]. נתוני הלמ"ס מצביעים כי בעקבות הנהגת הנסיעה חינם לבני 75+ באוגוסט 2022, זינק מספר הנסיעות של כלל האזרחים הוותיקים (65+) מ-80 מיליון ב-2021 ליותר מ-102 מיליון ב-2024 - עלייה של 27%.

גם בקרב הצעירים נרשמה עלייה חדה בשימוש: מספר תיקופי הנסיעות של בני נוער בשנת 2024 הגיע ל-183 מיליון, יותר מפי שניים מהנתון שנרשם בשנת 2020 (אחרי צניחת הקורונה).

"דרך שווה": ביטול ההנחות ופגיעה בנוסע המזדמן

רפורמת "דרך שווה" שינתה את מבנה תעריפי התחבורה הציבורית באופן גורף. אחד הצעדים המרכזיים היה ביטול ההנחה בערך צבור שהוענקה קודם לכן לכלל המשתמשים בעלי פרופיל רגיל (20% תוספת כספית בעת טעינת כרטיס). מאוגוסט 2022, טעינת סכום לכרטיס רב-קו העניקה לנוסע הרגיל את אותו הסכום בלבד - ללא בונוס. המשמעות הייתה התייקרות מיידית של 20% בעלות נסיעה בודדת עבור מי שאינו זכאי להנחה אחרת. במקביל, תעריפי הנסיעה האחידים עלו: למשל, מחיר נסיעה עירונית רגילה (עד 15 ק"מ) התייקר מ-6 שקל (בערך צבור) לכ-8 שקל בתקופת מירי רגב. עבור נוסעים ללא הנחות, השילוב של ביטול ההנחה והעלאת התעריף הבסיסי ייקר את הנסיעות המזדמנות כמעט מבלי לשפר את השירות ופגע בכדאיות השימוש בתחבורה הציבורית, מה שכנראה גרם לחלק מהנוסעים לנטוש.

הרפורמה הטיבה בעיקר עם נוסעים הרוכשים מנוי חודשי ועם אוכלוסיות מיוחדות. מרבית ההנחות כיום ניתנות במסגרת רכישת חופשי-חודשי: תלמידים וצעירים נהנים מעתה מהנחה של 50% גם במנויים חודשיים (ולא רק בכרטיסיות כפי שהיה בעבר), נכים וזכאי ביטוח לאומי זוכים ל-50% הנחה בהטענת ערך צבור, ואזרחים ותיקים (67-62) ממשיכים לקבל הנחה של 50% במחיר המנוי החודשי, כפי שהיה בעבר. לעומת זאת, נוסע רגיל שאין ברשותו מנוי תקופתי משלם כעת מחיר מלא בכל נסיעה, ללא הנחות כלל. במילים פשוטות, כדי לזכות בהנחה משמעותית, מרבית הנוסעים חייבים להצטייד במנוי חופשי-חודשי - דבר שאינו משתלם לכל אחד. מי שאינו נוסע בתדירות גבוהה, או שאינו זכאי לפרופיל מוזל, מוצא את עצמו משלם יותר מבעבר עבור כל נסיעה.

סוף שבוע בלי תחבורה - פרט לכמה קווים בצאת השבת

נתון נוסף הממחיש את השפעת המדיניות הוא הפער הגדול בתיקופים בין ימי החול לסוף השבוע. לפי הלמ"ס, רק כ-7.8% מכלל תיקופי הנסיעות אירעו ביום שישי וכ-2% בלבד ביום שבת. הדבר אינו מפתיע בהתחשב בכך שהתחבורה הציבורית בישראל מושבתת כמעט לחלוטין במהלך שבת (כולל מוצאי שבת - שבה עיקר המסה של השירות): מרבית קווי האוטובוס אינם פועלים משעות אחר-הצהריים בשישי ועד לצאת השבת. הקווים הבודדים שכן פועלים בימי שבת הם בעיקר קווים המתחילים את נסיעתם סמוך לצאת השבת. עיקר המשתמשים בשירות בסופי שבוע הם הציבור החרדי הנוסע בערבי שבת ובמוצאי שבת. למעשה, בשבת עצמה מופעלים כמה אלפי נסיעות תחבורה ציבורית, ונתוני התיקופים הדלים ברובם משקפים את העדר ביקוש.

ברקע ממצאים אלה, היו בעבר קריאות לבחון צמצום או התייעלות של השירות המוגבל בסופי-השבוע. הפעלת אוטובוסים מעטים בשעות ובמסלולים שבהם הביקוש מזערי בזבזנית לקופת המדינה, בייחוד כאשר רוב הציבור כבר מסתמך על חלופות פרטיות בסוף השבוע. מצד אחד, צמצום הקווים הפועלים בשבת יכול לחסוך במשאבים ולהפנותם לחיזוק השירות בימי חול העמוסים. מצד שני, מבקרי המדיניות טוענים כי הנתונים מעידים גם על ביקוש כלוא - לו הייתה תחבורה ציבורית נגישה בשבת, ייתכן שהשימוש היה גבוה יותר. אולם אז כבר יתעורר צורך להגביר את השירות העירוני - דבר שיוביל בהכרח להגדלת המסחר. כך או כך, בשלב זה הסטטוס-קוו פחות או יותר נשמר: סוף השבוע נותר "שטח מת" כמעט לחלוטין עבור התחבורה הציבורית, והנוסעים ללא רכב פרטי נאלצים ברובם לוותר על נסיעות או למצוא פתרונות אחרים בימי המנוחה.